בוהה באוויר
מדמיין מחשבות,
עיניים; רואות לא רואות,
הקיר את האור מחזיר,

משקף;
מבנים,
אנשים,
ומוחי מחשבות.

בין מראה למראה
האינסוף קיים,
תחלום ילד,
תחלום לעולם.

ריח אביבים,
פרחים משונים,
חיוכים על פנים
אנשים מאושרים.

הזיות האביב
נושרות כעלים,
עם דבורים מזמזמות
מחפש לי סכנות.

בין הזיה לאשלייה
מרחף רכות,
כמו נוצה כסופה
הכל מאגדות.

בחלומות אין סוף,
גם לא אפשרויות.
ביד היוצר הדימיון,
עד אינסוף; אני רוצה לחלום.