היא שקטה
כמו עקבות של סממית על חול מדברי רך
וכמה שברורים העקבות, כך בלתי אפשרי
להתחקות אחריה...
ואני
כמו עמוד חשמל
חיוניות זורמת בכל עורקיי
ויכולת תנועה אין
איך היא נושפת על כף המרק הלוהט
טרם יזלוג לפיה, טרם תשק לו בלשונה
איך היא נוגסת בלחם הבצקי
כיצד הוא ניגר אל תוכה
וכמה שהאוכל הוא התנאי הבסיסי לקיום
כך אני רעב אליה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.