איש לא ידע את שמו האמיתי של הקבצן. למעשה, איש לא ידע את שמו
כלל. ההולכים והשבים נהגו לברכו במבטים מפוחדים ומלאי רחמים
בלבד.
היה יושב בפתח הרחוב, ומעביר שעות בבהייה בסדקי המדרכה. לעיתים
היה מרים את ראשו ומביט בפני ההולכים. ידו המלוכלכת תמיד
מושטת, מבקשת, עוד פרוטה. רק לעיתים רחוקות היו האנשים הרחמנים
ביותר זורקים לו פרוטות מעטות בלבד.
ביום בהיר ניתן להבחין ברבים המנסים להרוויח את לחמם לאורך
הרחוב. ליד הקיוסק יושב זקן עם גיטרה ומנגן מנגינה מביתו
בפורטו-ריקו. וכמה מטרים ממנו שוכן קדוש המגרד בזקנו ומברך את
ההולכים. הקבצן יושב, מקובץ. בגדיו עוד רטובים מטל הבוקר. ידו
המלוכלכת מושטת והשניה מכסה את זקנו. הוא יושב ללא ניע, חסר
כישרון. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.