הלא אפתח בספינת רפאים?
שלשלות מתרשרשות
במעלה הגג.
בגיא צלמוות אתהלך,
הדומו השדים! -
יללות משביתות חג.

כלום לא אפתח באגדת עמים?
סוס דוהר כסופה
במשעולי הארץ,
ספוגים רגביה דמים.
פרש כרות-ראש,
מלך עטור ניצחון,
עלמה תמה!
בבתוליך - גרשי הקימחון
מעל עליו הרחבים של עץ הקוקוס.

לפתע רחבים?
ואנטיוכוס?
"הוא סיוטם של יהודים" -
הוא פיוטם של ילדים!

בטרם קרסו אל תוך עצמם.
ברחוף השכינה להמית
בכורות הערלים,
משקופיהם לא נמשחו בדם.
כך נשבו בערב פסח,
בחבל להד"ם.