עדי מולדן / מולקולה |
אל נא תביט.
פניי מוסוות,
נעלמות
בחשכה המתמדת.
מקצב מונוטוני
בחיי מתנגן.
דמי ממשיך זורם.
גם אתה תמשיך
בדרך הסלולה.
אינך דבר מלבד
מולקולה אחת קטנה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|