[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לבושה בטייץ ובחולצת בטן, אנה-ליזה הביטה בראי וחשבה לעצמה
"הנפיחות בלחי יורדת אט אט". היא היתה בדרכה לחדר הכושר
השכונתי.
אחרי שישה ילדים גזרתה התאימה לזו של מתאבק סומו צעיר. חיים
דיף דיף, בעלה, דרש ממנה לרדת במשקל. הוא לא הבין איך היא
ממשיכה בחייה כאילו כלום. היא היתה אפאטית להערותיו,
לתגובותיו. גם המכות כבר לא עזרו, והוא החל אומר נואש.

אנה-ליזה עברה דרך המכולת של יעקוב, והוא בקריצה הגניב לכיסה 3
"טעמי" ושלישיית "פסק זמן" חלבה. "לרשום על החשבון שלך?". "כן,
יעקוב, ואף מילה לחיים." בעל המכולת תהה רבות אודות פשר
התעלומה, למה הגברת דיף דיף קונה מזה כמה חודשים ממתקים בהקפה
ללא ידיעת בעלה. וגם היה לו לא נעים מחיים, שסידר לו לפני שבוע
וחצי את הברז בחצר בעקבות מקרה לא ברור, שעירב את גיסו ושני
ברווזים. אבל יעקוב שתק.

היא נכנסה לחדר כושר, אמרה בהפגנתיות שלום לפקידת הקבלה
והמשיכה למלתחות. היא ידעה שברגעים אלה ממש מתקשרת פקידת הקבלה
אל חיים, ומאשרת את הגעתה של אנה-ליזה לאימון. היא התיישבה על
ספסל פינתי, הניחה את תיקה לצידה, והוציאה מכיסה "טעמי". "רק
עוד שעה למניאק", חשבה לעצמה. היא עצמה את עיניה תוך נגיסה
חושנית, ודמיינה חוף ים.

חיים רצה לשמור על חיי משפחה נורמליים. לצאת בבוקר לעבודה,
לחזור בערב לארוחה חמה, בית מסודר, אשה חמה. אנה-ליזה כבר לא
היתה פונקציה. היא צפתה לאורך כל היום בטלנובלות בפורטוגזית,
ואכלה שוקולדים, אם אפשר- תוצרת חוץ. חיים, לעומת זאת, אכל את
הלב.
הוא אפילו ניסה ליצור קשר עם ההורים שלה, ששהו באותו זמן
בחופשה בסקוטלנד. הם התעקשו לשכור אוטו, והוא נאלץ לדבר עם אמה
תוך כדי צרחות מחרישות אזניים של "זהירווווווות". הם לא כל כך
אהבו את חיים, והתעצבו אל ליבם, כשגילו שנכדיהם לא נולדים
בלונדינים. בנוסף הם הרגישו מנוצלים בגלל העזרה עם המשכנתא.
ההורים של חיים לא נתנו גרוש.

השיחה היתה קרירה, אינפורמטיבית, ולא קידמה את מצבה של
אנה-ליזה בשום אופן.
חיים החליט שהערב משהו ישתנה, שהוא יצליח לנער אותה. הוא בדק
בקופסת כלי העבודה שלו אם יש משהו שישרה את המוזה. המפתח השבדי
יצר עניין. הוא הזכיר לו את בית אבא. חיים הצטמרר. בדרכו הביתה
חשב לעצמו, שכמו תכנית חיסכון מתחילת הדרך הוא השקיע, ואשתו
גדלה.
הוא החנה את האוטו, ותוך טיפוס במדרגות הוא דמיין את הגוש,
שהיה פעם אשתו, מונח בסלון. נעימת "בובה פראית" נשמעה מתנגנת
מהדירה. הוא לקח נשימה עמוקה ופתח את הדלת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איפה חותמים?








נעמי בלומנטל
מקדמת מכירות
בדרך לכנסת


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/9/04 11:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ברטה א. כץ

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה