אז הכל התחיל בערב מסוים (אם לא הייתי מסטול עכשיו הייתי זוכר
גם מתי).
בזמן שהרגשתי שבאה הסטלה הפלתי ראש, אז חשבתי לעצמי " המממ
מעניין מה עם הצמחים שלי?" (אני החלטתי לגדל בבית מאז הקטע
ההוא עם ההודי.) אז הלכתי לבדוק מה איתם בדרך קטפתי לי כמה
פרחים וגלגלתי לי איזה טילון והדלקתי אותו והרגשתי שבאה הסטלה.
ואני ככה בסוטול נופל על איזה פוף ששכב שם ללא מעש.
ולפתע צלצל הטלפון (טם טםטם). ואני מסטול מת מנסה לקום. לבסוף
הצלחתי להגיע לטלפון הרמתי ואמרתי:
" הלו"
וענו לי
"הלווו בוריס?"
עניתי:
"שווווווו בוריס"
וענו לי:"
אפשר לדבר עם בוריס"
והשבתי:
"סליחה טעות"
וניתקו.
וככה אני בדודה של החיים, מרגיש מאנצ'יז עצבני, הולך למטבח
פותח ת' מקרר  ולא מוצא כלום.
פתאום נזכרתי שפתחו איזה טורקיה אצלנו באזור. מיד קפצתי על
האופנים ונסעתי לשם (טיפה בזיגזג אבל מה זה משנה). ואני ככה
מגיע לשם רואה את החברה הרגילים: הרצל הקירח והבן שלו, יגאל
קוסה והגדול מכולם נסים מנגו שהוא גם בעל המקום.
אני מברך את כולם לשלום מזמין לי בורקס פטריות ודופק בוא ביסים
רציניים.
אחרי הביס האחרון והמשובח אני מוציא לי מהכיס איזה טיל קטן
מצית אותו ויוצא לסיבוב (ומה עם האופניים? למי איכפת).
אני ככה צועד לי לאיטי פתאום אני קולט שני ברנשים חביבים
סוחבים להם טלוויזיה.
אני ניגש לשם, ואחד מהם שואל אותי אם אני יכול לעזור להם
לסחוב, עניתי בחיוב. והוא התחיל להסביר לי מה הוא עושה הוא
אמר:
תראה אחי אני יודע זה טיפה מוזר לראות אנשים בשעה כזאת של
הלילה מעבירים דירה, אבל תראה זה הכי זול"
ואני עונה:
"טוב"
אחרי זמן קצר סיימנו להעביר את הדירה ואני המשכתי לי במסעי.
אבל הרגשתי נורא עייף, אז מצאתי לי איזה ספסל נשכבתי עליו ופוף
נרדמתי.ומה שחלמתי אי אפשר לתאר (אולי כי לא זכרתי כלום).
בבוקר אני ככה מתעורר אחרי שאיזה מנקה רחובות העיר אותי,
בירכתי אותו לשלום
וחזרתי הביתה (לא לפני שגנבתי שוקו ולחמניות מהסופר, טיפה
הזכיר לי את ל"ג בעומר).
אני נכנס הביתה וחשכו עיניי שפשפתי אותם חזק ועדיין לא האמנתי
למה שראיתי.
שכחתי את הדלת של המקרר פתוחה.

סוף

אההה ועוד משהו- מסתבר שעזרתי לאנשים לשדוד לי את הבית.

הסוף ללא ספק