לי-נוי שדה / הרגע ההוא |
קם מהמיטה- ערני, מפוקס.
מבט למראה- בחילה, שנאה.
הצצה מהחלון- קפיצה, חבטה.
מסתכל מלמעלה- דם וצרחות.
על אמא בוכה- ורק אז הדמעות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|