אושרית בר אור / שלכת |
רק אז הדמעות לא פוסקות
הרגשה חנוקה, אין אוויר לנשימה.
רחש של כאב והעצב העמוק,
לא נשברת, עד הקצה,
לא מעזה לחשוב על מה שאחרי.
משהו חזק מת בלי אומר ודברים,
כאילו לא היה שם,
איך דבר שנראה כל כך עוצמתי נמוג, תם...
מוקדש לך, היקרה לי מכל...
"את מזכירה לי שלכת כשאת נופלת שותקת" (א.גפן)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|