[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רעות קונסואלה
/
כמו כולם אבל שונה

אז מה אם היא שונה? זה לא אומר שאסור לה להסתובב עם אנשים
אחרים... זה לא אומר שהיא צריכה להסתובב עם אנשים רק מהסוג
שלה... זו לא אשמתה, היא נולדה ככה, אמא שלה העבירה לה את
זה... זאת היא שאשמה... למה היא הייתה חייבת לעשות לה את זה?
למה היא לא חשבה לפני?
אבל עכשיו יהיה לה קשה לבוא ולהאשים את אמה... היא לא שרדה את
המחלה... דמעות החלו לעלות בגרונה ולרדת על לחייה האדומות, היא
לקחה את הכרית שהזכירה לה את אמה וחיבקה אותה חזק, היא קיוותה
שאולי אמה תצא מהכרית, תצא מכל התמונות האלו שיש לה בחדר
ותהפוך לאמיתית.
אז נכון, אולי אסור לה להתקרב למישהו דם עם דם, ונכון שהיא אף
פעם לא תחווה אהבה אמיתית, אבל היא עדיין אותו אדם, יש לה שתי
ידיים, שתי רגליים, ראש, אף, פה וכל מה שיש לכל האנשים האחרים.
זה שיש לה איידס לא אומר שהיא שונה, לא אומר שהיא לא בת-אדם,
לא אומר שהיא לא צריכה אהבה, לא אומר שהיא לא צריכה.
היא לא מבינה: אז למה היא חיה? כדי שיתעללו בה? כדי שיקניטו
אותה? כדי שכל יום ויום היא תלך לעשות בדיקות?
למה היא צריכה לחיות???
היא רוצה לשים לזה קץ, אבל היא מפחדת. מפחדת מהמוות, מפחדת ממה
שיהיה לה אחר-כך, מפחדת לחיות חיים חדשים אבל יותר נוראים,
מפחדת שיכאב לה, מפחדת שלאחרים זה יכאב... היא החליטה לצאת
החוצה לנשום אוויר צח, היא לא יכלה יותר לשבת בין 4 קירות
ולחשוב על המוות, על המחלה, על הסוף.
היא תמיד קיוותה שיקרה איזשהו נס, משהו שיציל אותה מזה,
שהתרופות לא יעלו כל-כך הרבה, שהיא תתעורר מהחלום ותבין שזה
היה חלום רע שלא יחזור.
היא הלכה לאיזשהו גן משחקים, התיישבה על הנדנדה, אנשים החלו
לעבור ולבהות בה. היא הרגישה את הדמעות בגרון, היא לא רצתה שהן
יעלו למעלה ושתפרוץ בבכי. היא רצתה להראות לכולם כמה שהיא
חזקה.
היא החלה ללכת לביתה, ישבה על המיטה ונרדמה.
אחרי כמה דקות היא התעוררה, התעוררה לעולם שונה, לעולם אחר,
לעולם שאחרי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה אני לא רואה
את הסלוגן שלי?







סטיבי וונדר


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/9/04 21:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רעות קונסואלה

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה