|
31/07/2004 15:59
נחשפתי
נשרפתי
כל העולם ואישתו יכולים
לגעת בשירה שלי
באצבעות חשופות
ללחוץ על כפתורי הרגש
ולזה יקרא חיים סמויים
כמו אויר לנשימה
מתחבר שוב ושוב
ושוב
תגובות
תגובות של תגובות
וחוזר חלילה
עולם אחד לגוף
בחדר צר
בג'ינס וטישרט
ומשקפי שמש
עולם אחד לנשמה
לא מוגדר
במילים ומשמעויות
ורגש
שומר את כדור הבדולח
בארון
לא מנפץ
לא מתקשר
ליעל
מוציא לפועל
של מערכת חיצונית
ולא נוגע
בתכנית הפנימית
פוחד
לא מאמין
מקלף שריון
בידיים מדממות
מחפש את המיית
הלב
דרך הכאב
כותב
ולא מאמין
שמישהו שם באמת קורא
ואם קורא
אז לא מרגיש
וחולם
והולם
בקירות הכלא
הגופני
זה אני
אני הנפש
והגוף
דולפין בודד
שרוף
חשוף
מחכה יפה כמו כולם
שהקול יבקע מגרוני
אני
ונשמט
באמצע המשפט
ונמלט
לדפיוצר
של מישהו אחר
שוב מוותר
ומסתתר
שוט קוארבו גולד בבקשה
ועוד אחד
ועוד אחד
עכשיו טוב
עכשיו תבוא המוסיקה
אשיר
ואז אכתוב |
|
|
ל"זה שמאשר"
היקר.
אני עמוס עוז.
בחיי. בחיי
אלוהים.
למה קשה לך
להאמין שאדם
כמוני יתעסק
בנסיונות נואשים
לפרסם כאן?
תעזור לי לצאת
מהמלכודת הזאת.
פרסם אותי
ונגמור עם זה.
ע.ע. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.