ליאורה ברנשטיין / בשעור ליוגה |
אומרת המורה:
"זמרת הירח".
לא מתקבל על הדעת,
אך כך שמעתי.
הביטו בי.
גווייתי מקופלת על המזרון
ורוחי משוטטת בחופים לבנים,
מלקטת שברי מילים ותמונות.
מה נעמה לי: "זמרת הירח".
בלילות קציר וקיץ תיכון
שקופים השמים כתהומות
מעולף האוויר
ניבט מבעדם הירח
צף לאטו כמבכירה [MAVKIRA]
המתנהלת בכבדות אל מולדה
בשדות חיטה,
בטנה פרי מגדים,
עמוסה כטנא,
טבורה בולט מבעד לכסותה
ככתר הרימון,
מתרחקת ממני במשעול,
גבה אלי
דמותה מתמעטת.
ואני מהופכת על המזרון
בשיעור ליוגה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|