יום ראשון
איך למה פתאום ברחת? מה היה לך רע?
בסופו של דבר גמרת עם הוורידים החתוכים והדיכאונים בתוך אמבטיה
חמה שזירזה לך את המוות.
לא דיברת לא זעקת לעזרה לא היית צריכה לחכות לאף אחד.
אני יודע שאינך רוצה שאני יהיה עצוב אבל קשה לי גם כך ואולי
הדבר הכי טוב הוא ליפול לרחמים עצמים וללכת אחריך.
הלכת כל כך מהר ולא השארת לי שום דבר אפילו זכר חוץ מהגיטרה
שהייתה בידך בשנייה האחרונה לסבלך או לחייך תקראי לזה איך
שתבחרי. הוריך בהלוויה הסתכלו אלי בעיניים מאשימות. כמה זמן
חיית בתוך הפחד הזה? אני חושב שאני אחזיק מעמד יותר ממך.
זה לא זה שאני כועס אליך אבל למה, כלומר למה עשית זאת מה נשאר
לי?

יום שני
אני יכולתי למנוע זאת אני פשוט יודע זאת ואת היית כאן ולא בתוך
קבר עם הוורידים חתוכים לאורך. זוכרת אז תפעם כן בדיוק תפעם
שקנינו קצת ועישנו שאלת אותי מה קורא כאשר נגמרות הסיבות
ופתאום לא מקבלים כיף ממה שפעם הייתי הורגת בשביל זה?
מה קורה שבן אדם כבר לא מוצא את עצמו והולך לאיבוד והדבר הכי
גרוע שבן אדם מתערער בבוקר ושואל למה אני חי ופשוט לא מוצא
סיבה, וכך במהלך כל היום מהלך כמו חי מת כזה סתם שיכול לזוז
אבל הנשמה שבו התאבדה מזמן. הוא לא מבין יותר תחיים ואין לו
ממש חשק אליהם סתם אתה יודע מעשן סיגריות אחד אחרי השנייה
בתקווה נואשת שכזו, אולי שהעישון יכול להועיל, מה קורה אז??
שאפילו אוכל הוא אינו  יכול לבלוע זה לא זה שהוא אינו רעב אלא
זה שפשוט הוא מבין שאין לו טעם לאכול, מזונו החיד הוא בקבוק
מסריח של קולה שכל הגזים יצאו ממנו.
מה קורה אז??
ואני בלי לחשוב ממש הרבה אמרתי: "אז כבר מתים ואין שום דרך
חזרה"

יום שלישי
אני ממש מרגיש חרא עם עצמי אין לי שום דרך לקחת חזרה את מה
שאמרתי לך טוב לפחות אמרתי את האמת.
אז למה אני מרגיש אשמה. אני יקריב תעצמי במזבח הגעגוע והרחמים
העצמים וישטוף את אשמתי בתוך ים דמך, וינגב את נשמתי על ידי
סכין חדה. את יודעת אני מתחיל להתעניין איך המקום החדש שלך
איזה מזג האוויר יש שם?
האם שם מנקים אנשים מכל הרגשות?

יום חמישי
קשה לי קצת לדבר היום וידי כואבת מלכתוב. לא, לא צריך לדואג לי
אני בסדר. זה פשוט שלא ישנתי שתי לילות ולא ממש אכלתי הרבה, את
התחלת להופיע לי בחלומות, אני רואה את התמונה שוב ושוב.
בעיניים אדומות ועייפות את נכנסת לאמבטיה מורידה את נעלי האול
סטאר האדומות והקרועות שהיו איתנו תמיד מורידה את חולצתך,
חושבת לשנייה האם את בטוחה במעשיך ולאחר מכאן לוקחת תסכין
עוצמת טיפה תעיניים  ומכווצת פנים מעבירה תסכין על יד השמאל
וחורצת טיפה עם השניים את השפה התחתונה פותחת עיניים ובחיוך
קטן לוחשת לעצמך אני חופשיה ביד ימין פותחת תברז של המים
החכמים וסוגרת תחור של האמבטיה שבאותו הזמן טיפות דמך התערבו
עם המים וקצת על הרצפה בטוח חלום אני מזדעזע לא יכול יותר!
את מתיישבת לתוך האמבטיה ומכאן את נראית כל כך שלווה וכל כך
חופשיה כאילו שאת מרגישה שאני חולם ומזדעזע, אז את מחייכת
בחיוך קדוש.
מתערער בחרטה חדשה ובאשמה אך אני לא מרגיש פחד.
לא צריך לכועס עלי אך ניסיתי איך זה והעברתי קליל את סכין
המטבח על ידי, זאת הייתה תחושה די נעימה כאילו מעין מחילה אז
ניסיתי יותר חזק מתוך צפייה שזה יעלם ופתאום דם כזה אדום שחור
נוזל על ידי ומטפטף לרצפה כך באופן נחמד שכזה כמו בגשמים
הראשונים שבאים לאחר החמסינים.
אימא פתאום נכנסת לחדר. אמי עדיין לא אתך ואולי זה חבל, בכל
אופן להתראות לך אני מקווה שאת מרגישה שם שלמה עם עצמך
אוהב אותך תמיד, ומקווה בקרוב להיות אתך