|
רוֹצֶה
לוֹמַר לָהֶם
כְּשֶׁאֲנִי פּוֹגֵשׁ אוֹתָם בָּרְחוֹב
מַשֶּׁהוּ בְּיִידִישׁ
שְׁבוּרָה
מְקַרְטַעַת
שֶׁהוֹרִישׁוּ לִי הוֹרַי
אוּלַי
הָיוּ נִזְכָּרִים
מִי אֲנִי בֶּאֱמֶת
וּמִתְפַּלְּאִים כֵּיצַד יָצָאתִי
כְּמוֹ רוּחַ מֵהָאֲדָמָה
מֵהַקְּבָרִים
שֶׁל בָּתֵּי הַקְּבָרוֹת הַהֲרוּסִים.
אֲבָל לָרֹב אֲנִי
מִתְחַזֶּה לְאִלֵּם
וְעוֹש-ֶה תְּנוּעוֹת מְשֻׁנּוֹת
בַּיָּדַיִם
זֶה תָּמִיד הָיָה כָּךְ:
הֵם חֵרְשִׁים וַאֲנַחְנוּ אִלְּמִים.
(נכתב שם)
דן ספרי
©
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן.
-אז למה אתם לא
מאשפזים אותו?
-לא יודע, נחמד
שהוא בבית. הוא
סתם יושב על
הספה כמו קישוט
כזה, ליופי, לא
עושה נזק לאף
אחד.
אפרוח ורוד
מסביר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.