כי סערה בשמיים מבליטה סימנים
ולשווא ארחיק ליבי מרקיע
כי בכף ידי נולדים ומתים כוכבים
מספרם כה רב, לסוף ספירה לא אגיע
וציור השמיים נחרט בכפי
למרות הפצרותיי, שם מזלות נשארו
הם רומזים לי סוד של ימי זיקנתי
משונה תנועתם, לזרעון וביצית ידמו.
והאנשים - ראשם דולל והחוויר
עד שאין לזהותם כפנים.
אך אני לא אתיר לשמיים להעביר
ענן צל על הכוכבים שנשארו בפנים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.