אני מחכה לחולות שישאו אותי מכאן.
הרוח כבר באה, אבל היא לא מספיק חזקה בשביל להרים אותי.
היא רק זורה חול בפני.
והכל דומם.
השמש דוממת במרומיה.
העננים דוממים במקומותיהם
ורק הרוח ממשיכה לנשוב.

סיפור מצב.
מצב הדממה של הנפש.
אני מנסה להאחז.
להאחז במילים, לתפוש כל מה שבא, אבל המדבר שומם.
ואין קול בדממה.

אני רוצה להיות בודד, שאף אחד לא יפריע לי,
אבל אני רוצה גם לתפוש את החיים.
לאכול אותם. להנות מהם. לקבל נחמה.

יש לי ואקום בחזה והקול יוצא צרוד.
יוצא חלש ואפל.
עצוב. נוגה.
יש לי מין נוגות בעיניים והקול שלי לא בוקע.
לא מתנגן.
הוא מתלחשש ומתפזר. מתפוגג.

סיפור מצב, סיפור מעשה.
מעשה בכלום. שום דבר משמעותי.
שום דבר חי.
שום דבר נושם.
הכל יבש.
יבש ונסדק ונחלש ומתפורר.