בכיכרות ירוקים של רחובות מצהיבים-
אותך מחפש. והולך שפוף לא מרים מבט
אולי תראי אותי ואז זה לא ישאר רק כמעט

במקומות ציבוריים כשאינני לבד - מבטי כבר למעלה
אך לבי למטה נשמט. פוחד אני מלקבל ולהיות אהוב
רוצה אני להישאר כרגע פתוח כזיכרון לא צרוב

וכשאני לבד לא מעז להסתכל
בי, אין אהבה להשתקפות שלי
ואיך את תאהבי.
וכך חבול ומלא חתכים יוצא אני שוב לאותן הדרכים-
כיכרות ירוקים ומקומות ציבוריים.

אני אפרוח לא רוצה לעולם לעוף,
להתכרבל בין נוצות אימי ולחשוב