New Stage - Go To Main Page

ליאב שנ
/
הפעם הראשונה

אני עוד זוכר את הימים ההם,
כשלשמוע אותו בטלפון הרגיע אותי,
אז, כשלראות את הפנים שלו היה הכל בשבילי,
כשהחיוך שלו שבר אותי והצליח לגרום גם לי לחייך.

אני עוד זוכר את החיוך האחרון,
את החיוך התמים הזה,
הוא לא ידע שום דבר,
הוא לא ידע שהחיוך הזה כבר לא מספיק לי.

אני זוכר את הפעם האחרונה ששמעתי את הקול שלו,
"למה?"...
לדעתי הוא עדיין לא הבין, גם אז, מה קורה שם.

אני זוכר איך הוא נפל,
כשהעיניים שלו נראו פתאום כל כך ריקות,
כאילו אין שם כבר כלום,
כאילו הוא כבר מסתכל ממקום אחר.

אני זוכר את היום ההוא,
את הדקה ההיא,
כשהרגתי אותו,
כי הגיע לו,
זה היה או הוא, או אני.

אני זוכר את הפעם ההיא,
הראשונה,
שהרגשתי איך זה לקבור מישהו,
ותסמכו עלי, זה לא כיף...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 9/9/04 19:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאב שנ

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה