אל האדם הכי חשוב לי בעולם.
האדם היחיד שאני אוהבת בלי תנאים. שאני מבינה מבפנים.
אני רואה כל מהלך, הולך ונבנה. צופה ומצפה.
ובכל זאת, זה האדם, מפתיע אותי יותר מכול.
לעיתים לטובה, לעיתים לאכזבה.
כמה טוב להיות מחוברת לזה האדם.
לחקור, לנבור את נפשו ולא לוותר.
למצוא את הנקודה הכואבת ולחזק אותה.
לראות את החסרונות, בלי להתעלם ולקבל אותם.
אל האדם הכי חשוב לי בעולם.
אני מצטערת שפגעתי בך, אדם יקר, לא התכוונתי.
לא רציתי להביא את הדמעות לזלוג.
לא תכננתי להכביד. להלחיץ.
להרוס את כל מה שנבנה. לחבל. לזלזל.
לא חשבתי עד הסוף. לא חשבתי על הכל.
סליחה. אני מבקשת באלו המילים מחילה.
כי אם לא אסלח לעצמי, מי יסלח לי?
אם כך, אני סולחת. |