שמעתי שיר מוכר, חשבת לעצמי - כמה זה מוזר.
פתאום השיר שונה, נדיר.
כאילו נכתב עלי, כאילו נכתב על חיי.
שומעת אותו פעם ועוד פעם.
כל מילה ומילה על חיי סיפרה.
עוד שורה ועוד שורה.
מגלה לעולם סוד נוסף מנשמתי החבויה.
מחייכת טיפה, זה לא נורא.
אני לקול הזמר מקשיבה.
והחיוך גדל, מתפשט על הפנים.
והופך לצחוק, צחוק כה נעים.
אומרת לעצמי: "ילדונת טיפשה, ממה עשית סרטים?!"
צוחקת וצוחקת וסוף סוף מבינה
"אוי ילדה, את כל כך מצחיקה..."
מביטה במראה- עדיין צוחקת.
ורואה שם ילדה מחייכת.
עיניים צוחקות, עיניים נוצצות, עיניים מאושרות.
את המראה הזה שכחתי ולראותו שוב כ"כ ייחלתי.
והנה הוא שוב - אותו החיוך, אותן העיניים, אותו הפרצוף.
"ילדה, שלום לך, סוף סוף חזרת".
"לאן נעלמת? לי ממש חסרת".
"אל  תלכי לשום מקום כי חזרתי בזכותך להיות עצמי, היום".
אז הקשיבו לשיר, כל שיר שתרצו.
ואם הוא האחד-המיוחד, במהלכו תחייכו
כן ידידיי, ואז תדעו
ה"אני האמיתי" שלכם חזר אליכם.
ואתם שוב אותו אדם מאושר ושלם!!!
עשיתי סרטים, טעיתי טעויות, אני מודה בכל האשמות.
אבל אני שלמה עם עצמי כי חיי קורצים אלי.
שומעת את השיר, משלימה את מילותיו.
זהו שיר חיי, שנכתב.
צוחקת בקול, מלטפת דובון.
ההשלמה מביאה איתה אושר גדול.
צריך לקחת הכל בקלות.
חייבים לעשות הכל עם חיוך.
אוהבת כל רגע, נוצרת כל חלום.
כי חיים חדשים מתחילים לי היום.
והכל הודות לשיר נפלא.
אז פיתחו את ליבכם, בבקשה.
בחרו שיר, שירו בקול, שירו ברגש.
תשירו כאילו בליבכם בוערת אש.
גם אם תזייפו, הוא לא יאבד מיופיו.
כי הוא השיר שלכם, נוצרתם בשבילו.
תנו לשיר להעלות חיוך.
וכך הכל יראה בחיוב.