עננים לוקחים לך את הירח
ואת מתחילה לבכות
שמים על הפצעים עוד קצת מלח
ואת מתחילה לתהות
למה דווקא אני
מכל האנשים
למה רק אותי
כולם שונאים
את חולמת בלילות
חולמת חלומות
שאת שוב איתו
לאור הירח
אבל מהקיץ החלום
העננים חוזרים
ואת מבינה פתאום
שכולם ממשיכים
והימים חולפים
ואת נשארת בודדה
בלי חברים
עם אותה הרגשה
הרגשה שיחזור
שיהיה איתך
במבט לאחור
הכל היה כה מובטח
אבל העננים לוקחים לך שוב את הירח
ואיתו נעלמים גם הכוכבים
ואת רוצה לבכות בחשיכה
לעולמי עולמים | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.