דני אלאור / שליח |
מסתנן אל חדרי בטפיפת ענווה
כשליח קורן אל חושי הסומים
ברכת מלך עמו לבניו התועים
לוטף מכאוביי ונכאב עמדי
עד ייסוג המכאוב ויימוג יגוני
עד אשא מבטי שוב, רונן וטהור
בתקווה צעירה הנוסקת לדרור
אז ישוב בחדווה כרץ ים נאמן
לחיקו של החסד ממנו קרן
יתמזג באורו והיו לאחד
ולא עוד נודע כי ממנו נפרד
אור ענוג וצלול, שביב תפארת גנוזה
מתפוגג מחדרי בטפיפת ענווה
מרוחץ הותירני, מקיץ מחלום
הלב שקפא בי חזר שוב לפעום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|