ר. דביר / עולם |
ר. דביר / עולם |
יש עולם שהטוב והרע לא הגיעו אליו עדיין שורר שם שקט קבוע, הנוף צהוב וחסר-רגליים במקום ההוא אנחנו יושבים בשקט ועוצמים את העיניים מאבדים את הנצח  את מקימה אותי מהרצפה ועוזרת לי לחיות. אנחנו צוחקים מדברים בסיסיים. דברים שתמיד שם חום, אהבה, רצח מהנהנים בהבנה כלפי המחוות הפשוטות אבל לא יודעים לחיות. ממיסים קוביית סוכר בתה אבל אנחנו לא מתוקים. אנחנו רק מעמידים פנים שאנחנו כאלו. בחדר מלא אור-יום נעמוד בשורה אנחנו צוחקים מדברים בסיסיים. דברים שתמיד שם דברים באמת מצחיקים. את נותנת לי נשיקה (הטוב והרע עדיין מחכים) |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|