אחרי בערך שנתיים שהחזקתי את השירים בארון, החלטתי לפרסם
אותם... לכן הנה לפניכם השיר הראשון בהחלט שכתבתי והשאר יגיעו
בסדר שנכתבו.
תגובות למיניהן תתקבלנה בברכה.
חשבתי שהכל נגמר,
שטוב יהיה מחר.
חשבתי שהצרות נגמרו
והמריבות עברו
והכל יהיה שוב טוב.
אבל אנשים לא יודעים לסלוח
אנשים לא נותנים לשכוח
כולם אותו דבר,
כולם יחזרו מחר.
כולם אותו דבר.
כולם יחזרו מחר.
תעזבו אותי לבד...לבד,
לבד עם עצמי.
תעזבו אותי בשקט... בשקט,
בשקט עם עצמי.
אחרי שהכל כבר נשכח.
אחרי שהכל כבר דעך.
אנשים באים ומרימים אבנים
ולא אכפת להם שהם פוגעים באחרים.
בעולם כל כך רועש
ואף אחד לא מתרגש
מדמעה קטנה-גדולה
של ילדה גדולה-קטנה,
עצובה... בודדה... רעבה...
לחברים.
אנשים שואלים רק שאלות.
אנשים רוצים רק תשובות.
מקבלים הכל כמובן מאליו
ולא מכבדים אף אחד.
זה לא עולם לחיות בו,
זה לא מקום להיות בו,
זה פשוט לא... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.