כל מה שאניודע מסתכם ברגע שבו ידיך כרוכות סביב גופי כספגטי
ואצבעות ידינו שלובות כמעבר חצייה

כל המילים הריקות שלי הייסורים המבוזבזים שלי הן קיצפיות סוכר
שהופכות לכלום כשהלשון נוגעת.

כל שאני מרגיש מסתכם ברגע שעיניי מתהפנטות לעינייך בצריבה קלה
ונשימות פינו החמות ממיסות קרח לדמעות מלוחות

וכל זה לא נותן יותר מכאב.

אפשר בלי מרפה לכתוב על כל הזמנים והרגעים ועל שירים ומבטים
ואני שלא אדע לעולם, יכול רק לנחש.

כי גם עצב נגמר ואהבה עוברת
ורק הריח נשאר.

והזיכרון הוא פצע שאני מחטט בו בתקווה למצוא תשובה אך רק חושף
עוד שאלות

ובסוף נישאר לשכב במיטה שלי
כפופים כמו שני סימני שאלה
שסוגרים משפט
ופותחים לי את הלב

שירי אהבה הממורמרים האלו - יש להם טעם של אובר-קוקד ספגטי