מיכל, ילדה יפה
למה את בוכה?
קיפולי השמיכה המגושמים
נראים כל כך עדינים
לעומתך,
כשישבת מקופלת
בתוך עצמך, ילדה טמאה.
מיכל, ילדה יפה
מדוע אינך אומרת מילה?
שטפת את גופך הרופף
לא פעם, היום.
אבל הכאב כבר נספג
כמו דמך
בחולות המזוהמים, ילדה טמאה.
מיכל, ילדה יפה
מדוע את רועדת?
לבושה, בכל כך הרבה שכבות
שלא מגנות
מהקור הפנימי שלך.
כואב לך
בעצמות, ילדה טמאה.
מיכל, ילדה יפה
לבושה בלבן
מגואל באדום.
הולכת, נופלת.
כורעת על הרפצה
נגמרת, ילדה טמאה.
16.7.04 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.