שובי הביתה, הוא זורק בחטוף.
פרשי כנפיים והתחילי לעוף,
לעבר עתיד מזדמן של הפקר.
רק עשי זאת מהר, בלי לוותר.
עורה העדין והלבן משלג
צרח עליו להרפות.
היא זעקה שדי לה,
באלימות ומכות.
ילדה קטנה שלהבין מסרבת.
גם כורח המציאות יאלץ להמתין.
עד שתתבגר ותהיה לגברת.
מתי כבר ייפסק משטר האימים?
שונאת כבר אותו,
עוד יותר את עצמה.
שונאת במראה להביט,
כשהינה עירומה.
שובי הביתה, ילדה יתומה.
מכאן לא תצליחי לברוח.
אני אוהב אותך, הוא לוחש לה;
ואז משתמש בכוח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.