"בואה, קרדיו, עלינו להמשיך, דרך ארוכה לפנינו", אמר לורד
סרברום לנושא כליו הנאמן.
"אני מגיע אדוני", אמר קרדיו והאיץ בחמורו. "הזכר לי רק לאן
לאן פנינו מועדות, אדוני".
"אוי, קרדיו קשישא - הלא אנו בדרך למבצר המיוחל בו מונח
האוצר".
"אה, ומהו אותו אוצר אדוני?"
"הא! האוצר אותו מבקש כל גבר, כל שתדמיין יימצא שם! חבל רק על
החומות בדרך. עלי למצוא דרך להרוס אותן אחת אחת".
"הו, לורד סרברום המהולל, אולי טעות בידך והחומות הללו ניתנות
למעבר?"
"קרדיו קשישא, טוב שאתה עימי. הבט - הנה עוד חומה לפנינו. אתה
יודע מה לעשות".
נאנח הלורד והושיט את ידיו לצדדים. נושא הכלים הנאמן הכין אותו
לקרב במיומנות נאמנה - הניח עליו את שריונו הכבד והגיש לו את
חרבו. כל שנשאר לו לעשות כעת זה להביט באדונו מסתער על החומה.
"בואה קרדיו, עלינו להמשיך. חומות רבות עוד לפנינו".
"או, לורד סרברום המסכן, אילו רק היה מקשיב לי, אולי לא היינו
יוצרים עוד חומות".