|
תוהה על אותן דמעות, שביזבזתי
ועל הרגשות שנפגעים שוב ושוב.
את הייסורים שטרם גאלתי,
ואותה תחושה מלאת התיעוב.
עד מתי עוד אצטרך לשאת את הסיוט
ומדוע עד עכשיו סובלת בטיפשות.
אל תשלה במילותייך
אל תכבוש בהבטחות
אל תציע מחמדייך
עזור לי בהוה שלי לחיות.
מריב לריב
מצעקה לצעקה
מרעידות את הלב מזעקה לאנקה
הדמעות שבות זולגות ומחדירות בי עוד כאב
סוחפות רצון כאן עוד לחיות
במיטתי עוד ארקב.
תופסת פינה שקטה ואוטמת את אוזניי,
מקום לגאולה,
רוע שאין לו די.
עוד כוס נשברת עוד סכין מטבח
שנאה כה מתועבת
לרקה מצמידה אקדח. |
|
|
וישכב חרגול
דואב על הקרקע
ויטמון ראשו
ומחושיו בחול,
ותבוא אליו
ניצן, חברתו
הגוצה והמכוערת.
ותאמר לו: אין
מערכת היחסים
שלנו כתמול
שלשום, אני
עוזבת לטובת
בלגי שפגשתי
באינטרנט
ויצהל חרגול
ויירפאו כל
מכאוביו באחת
ויתפלל לזה
שמאשר: ברוך אתה
המוציא סלוגנים
מן הארץ, וכמו
כן המלוה לי
חמישים שקלים
כסף, להחזרה עד
סוף החודש ללא
ריבית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.