"מה היית עושה אם היית אלוהים?" היא שאלה אותי עם חיוך משעשע
כזה. דווקא נגמרו לי מחשבות השליטה, אם תהית, וגם המגלומניה
קצת עייפה הערב, בטח הייתי עושה את כל הנשים כוסיות. כן זה
יהיה דבר עמוק לעשות. ואני גם אעשה הרבה שווארמה.
אני גם אלך לישון עכשיו.
אני תוהה אם זה היה יכול להיות סיפור קצר. השעשוע הוא שהתהייה
שלי הופכת את היצירה כביכול למונולוג. אני רק מקווה שלא אפגוש
עורך עייף ועצבני במיוחד. הבמה הזאת תובענית לדעתי. אני אפילו
אכתוב טיזר כדי שלא יהיה לו תירוץ למה לא לפרסם את היצירה שלי.
עכשיו כשאני קורא את ההוראות אני מגלה שהטיזר חייב להיות שלוש
שורות לפחות אז אני נאלץ לכתוב את השורות חסרות הפשר האלה רק
בשביל שיעלו את היצירה חסרת הטעם הזאת החיים שלי חסרי טעם אולי
אני אתאבד לאף אחד לא יהיה אכפת משעשע שפתאום זה הפך למונולוג
דכאוני המשפט הזה הפך להיות מאוד ארוך אני מאוד עייף קשה לי
לנשום מעט אני צמא יש אורז טעים במקרר אבל אין לי כוח לחמם
אותו במיקרו הוא נורא הסריח בצהריים משעועית מקולקלת או משהו
כזה. שיט זה ארוך מדי לטיזר.