ענבל פישר / אשמה |
הולך ומצטמק
עד שיישאר ריק.
איברים לא שפויים,
אכולים בכאב החיים.
גם הם נעלמים עם הימים.
כמעט ולא נשאר דבר,
הכל נאכל כבר ונקבר.
הנפש קטנה ונעלמת,
ורק האשמה -
גדלה וכואבת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|