לירון מ. לוי / אז קרה |
דיכאון אפור שולט פה
לא מחייכים האנשים.
כבר הפסיק לרדת שלג
הוא ערום בערימות
ואני עירום בבית
מחכה לחלומות.
לא נרדם, יורד שוב שלג
לא נותן לי מנוחה.
חם פה, קר פה, לא משנה לי,
נאבק עם השמיכה.
שם בבית אזכרות,
לאנשים, לא כאן, מזמן.
כאן בבודפשט, החורף,
ברחובות קבוע לן.
כן, זה רק עוד שיר של חורף,
לא יפה, לא מעניין.
מה כבר יש לי לעשות,
כאן, עכשיו, כשבוש ישן?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|