ברצוני לעסוק כאן באפיון ואבחון של התבניות, בהן אנו משתמשים
לניהול אורח חיינו. אינני בא לחדש כאן דבר, אלא רק לסדר ולחדד
מקבץ רעיונות ומחשבות, שליקטתי מן המחשבה המזרחית ומן המחשבה
המערבית וכן משיחות עם זולתי בנושא הנדון.

מן הידוע לי הוא, שכ-99% מאורח חיינו אנו מנהלים באמצעות
תבניות, שסיגלנו לעצמנו או שאימצנו, בדרך כלל מבלי משים, כדי
ליצור סדר ויציבות בחיינו וכדי להימנע מכאוס תמידי בתוכם. כיצד
נזהה בהתנהגותנו התבניתית? מצאתי שיש שני קריטריונים, שזיהוי
אחד מהם, לפחות, מוכיח התקיימות תבנית: האחד - אנו יודעים שזו
לא הפעם הראשונה, וכנראה גם לא הפעם האחרונה, שפעלנו באותו
אופן כלפי אותו מושא, או התייחסנו בתפישתנו לאותו מושא באותה
הדרך; והשני - אנו מאמינים שאיננו היחידים הפועלים או חושבים
בדרך זו, שיש לפחות אדם נוסף שאנו יודעים לבטח שפועל או חושב
כך כלפי אותו מושא.

אחלק את התבניות הללו לשלושה סוגים עיקריים, אם כי לא מן
הנמנע, כי ניתן לחלקן גם באופנים אחרים. הסוג הראשון הוא
תבניות התנהגות. אלה תבניות היוצרות מעין אוטומציה בדרך בה אנו
מוציאים דברים אל הפועל. לדוגמה: הדרך בה אנו אוכלים ושותים -
השימוש בכלים קבועים לשם כך, שימוש ביד קבועה לכל כלי, סדר
המנות וכו'. דוגמה נוספת: אדם, שבטרם ילך לקולנוע כדי לצפות
בסרט, תמיד יקרא תחילה את תקצירו ויבדוק מיהו במאי הסרט. כך גם
לגבי זה שבאופן מכוון אינו קורא את התקציר או הביקורת, לפני
שראה את הסרט. אלה הן תבניות שודאי סיגלו לעצמם, באופן טבעי
וכמעט מבלי להקדיש לכך מחשבה, בשל תהליכי החיברות הטבעיים
העוברים על כולנו במהלך חיינו: אנו לומדים לחקות ולהפנים
התנהגויות של אנשים אחרים בסביבתנו. לעיתים, אם נקדיש תשומת לב
נוספת לכך, נגלה שכמות נכבדה מהרגלי התנהגות אלה כלל אינה
משרתת את צרכינו האישיים ואינה מתאימה לאורח החיים, שאנו
מעוניינים לסגל לעצמנו. אנו נותרים עם אותם הרגלי התנהגות בשל
חוסר תשומת לב, או במילים אחרות - חוסר מודעות.

הסוג השני של תבניות הוא תבניות תפישה ומחשבה. אלה הן תבניות
שאנו מסגלים לעצמנו כדי להצדיק את התנהגותנו, כדי להצדיק את
אורח חיינו ואת קיומנו. הן נרכשות בדיוק כמו תבניות ההתנהגות:
על ידי איסוף של תבניות חשיבה, שאנו שומעים, עיבודן וביצוע
אינטגרציה ביניהן כדי ליצור אידיאולוגיית-על, שתעניק לנו
פתרונות בזק לשאלות ובעיות, שייקרו בדרכנו. לדוגמה: אם אנו
חיים במדינת ישראל של תחילת שנות האלפיים ואידיאולוגיית-העל
שלנו מבוססת על תפישה אתנוצנטרית וביטחוניסטית, קל יהיה לנו
להצדיק תגובה צבאית, מכל סוג שהוא, על כל פעולת טרור בשטחי
מדינת ישראל, גם מבלי להתעדכן בפרטי פרטיו של האירוע הייחודי;
אם תפישתנו היא הומניסטית, לא נזדקק לפרטי המקרה כדי לגנות מכל
וכל פעולה צבאית גורפת על אוכלוסייה אזרחית, דוגמת הטלת סגר
מלא על השטחים.

הסוג השלישי של התבניות הוא זה המשלב תבניות התנהגות ותבניות
תפישה ומחשבה יחד. תבניות אלו הן הפונקציונליזציה של
אידיאולוגיית-העל, תבניות התנהגות שהן יישום של תבניות התפישה.
לדוגמה: אם לתפישתנו אין לפגוע בבעלי-חיים בעבור מזון או מצרך
מכל סוג אחר, משמע - בפועל לא נקנה ולא נאכל בשר ולא נשתמש
במוצרים של חברות, שידוע כי הן מנסות את מוצריהן על בעלי-חיים.
דוגמה נוספת: האופן בו אנו מדברים נובע ישירות מהאופן בו אנו
חושבים. מלבד כללי השפה, להם אנו נשמעים כדי להיות מובנים, אנו
בוררים באופן אוטומטי את מילותנו כך שיתאימו לתפישתנו וישקפו
נאמנה את עמדותינו.

אינני מתכוון לטעון כאן שעלינו להימנע מלחיות על פי תבניות בכל
מחיר. ברצוני לומר רק שלדעתי עלינו לנצל באדיקות את זכותנו
המיוחדת לבחירה מודעת של התבניות, לפיהן אנו חיים. בנוסף,
עלינו לפעול כדי להרחיב את אפשרויות הבחירה הזאת עבורנו ועבור
זולתנו באמצעות יצירת תבניות חדשות ושונות.
כאמור, איננו יכולים לחיות לחלוטין מחוץ לתבניות, כיון שבלתי
אפשרי הוא שלא לחזור על אותה הפעולה או אותה דרך מחשבה יותר
מפעם אחת. אם כן, הדבר החשוב ביותר, שנוכל לעשות למען עצמנו
כדי לדאוג לשפר את איכות חיינו ולמנוע קיפאון וסטטיות בחיינו,
הוא שיפור מתמיד ברמת המודעות שלנו כלפי התבניות, בהן אנו
נתונים, ולפיהן אנו חושבים ופועלים.

אני מוצא שלוש דרכים להתייחסות לתבניות, שאנו מזהים בחיינו.
האחת, קבלת התבנית כרצויה בחיינו וכמתאימה לאורח חיינו מתוך
בחירה ומודעות מלאה למשמעויותיה. אין זאת אומרת שלא נשוב מדי
פעם לבדוק את הרלוונטיות של ההחלטה הזו. השנייה, קבלת התבנית
בשל חוסר ברירה, תוך נסיון לשבור אותה בתדירות גבוהה יחסית
במטרה לבדוק את יעילותה ביחס לאורח חיינו. כך נמצא עצמנו מנסים
דברים, שנראים "בניגוד לאופיינו", וכתוצאה מכך מבצעים שינויים
והתאמות בתבנית בהתאם לגילויים חדשים, או לחילופין מותירים את
התבנית כפי שהיא ומברכים או מקללים עצמנו על הנסיון. הדרך
השלישית היא שינוי התבנית כליל, החלפתה באחרת המתאימה יותר
לאורח חיינו, כפי שאנו מאמינים, שנרצה לנהל אותם.