לירון מ. לוי / אני והערב |
שזה רק אני והערב
מכירים זה את זה
נרטבים בגשם יחד
ולבד, לבד
כל הזמן מנקרת התחושה
שאנשים לא שווים שום מאמץ
ואני, שלא שווה כבר הבל פה
טובע בהרגשה של מועקה
ואולי, אולי זו מצוקה
גם יש לילות, אני שיכור
ואז שוכח להתפלל
שלא לקום יותר
למרות שכבר מזמן אני יודע
שאין מי שיקשיב שם למעלה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|