לירון מ. לוי / הזדמנות |
טוב לראות את זיו פנייך,
פעם בליקוי חמה,
רע לשמוע כי בפיך שוב,
בשורה טובה, ספק מרה...
הוא עזב אותך, את לי אומרת,
מה זה ענייני בכלל?
מה אוכל אני לתרום לך?
ההיצע שלי הוא דל.
הנה, זו ההזדמנות שלי,
הנה, את, סוף-סוף לבד,
הנה, רגע לו חיכיתי,
אחכה רק עוד מעט...
הנה, רגע, כבר חולף לו,
כל חיי חולפים לי כך,
מה נותר ממהותי?
בעוד רגע אשכח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|