"השמלה תלויה בארון במצב משומר, גדושה בקפלים אותם חיינו כל
רגע,
יחד. נראית מהוקצעת, אך שנינו יודעים כי היא אינה כך,
הבד אמנם בלוי, ישנם כתמים שאינם ניתנים להסרה,
כביסה נוספת, ועוד אחת, ושוב."נו, באמת, האינך יודעת? אין זה
אפשרי למחוק את העבר..."הארון כולו מסודר על פי צבעים
בקטיגוריות השונות, אני זוכרת, זה הרגיז אותך. "למה לכל דבר
צריך שם, תווית, סיבה, מדוע אי אפשר סתם כך, בלא כל כוונה
מוקדמת?". אחרי זמן כה רב של שתי מברשות שיניים בכוס, האם באמת
דרוש לך הסבר והגיון לכל דבר שאני עושה?.אז אני מהלכת בבית
שהאקו שלו, אחת הסיבות לרכישתו, מהווה תזכורת יומיומית לבדידות
שלי, לחור השחור בנשמתי, ריחך עודנו טמוע באוויר, אני שואפת
במלוא ראותי. החום שאפף את הבית, נעלם כלא היה...

  קר לי!