אנחנו קמים בבוקר, השמש זורחת בחוץ. עוד מתכרבלת במיטה ומנסה
לדחות את הקץ. בחוץ יש עולם שלם, כך אני חושבת לעצמי, עולם של
אנשים מאושרים, ילדים בחופש הגדול, הורים לתינוק חדש שרק הגיע
הביתה, זוג שהתחתן, ח'ברה שלומדים לתואר. אני, כך אני ממלמלת
בעצב, סתם קמה לעוד בוקר ובסוף היום מריחה את סופו.
אתה קם ליום עבודה ארוך וקשה מלא בדיונים, הרצאות ועוד בלבולים
שלשם כך אתה שם. כבר התעוררת, אתה מלביש את מדי היום יום שאני
תמיד טורחת לגהץ, כמובן שלא מצליחה לקבל מילת סיפוק ממך.
אתה מתהדר מול המראה, לא שוכח להוסיף לחולצה שום עיטור ושום
סיכות כבוד שקיבלת לאורך השנים. אני מתבוננת בך-
כבר לא אותו הנער ההוא.
שלומי היפה מכל הנערים.
כבר לא אותו מאהב, אין לך את אותו הצ'רם ושום שמחת חיים ישנה
לא קופצת ממך פתאום, אל העולם שלנו, אל הבית, אל הילדים
ובטח שלא אליי.
שיער אפור, מעט שיער אפור. חיוך ששמור רק לח'ברה שלך שם במשרד
- אותם מאוד חשוב לך להרשים. אלה בטוחים שחיינו מלאים באושר.
אוי, תת-אלוף שלי. לפני שהספקתי לומר בוקר טוב, לגעת מעט
בצוואר ובגב שלך, כבר ברחת מחדר השינה שלנו.
רץ להספיק לעוד איזה דרק שמחכה לך במשרד.
אני את הבוקר שלי מעבירה באיטיות, מתקלחת, מתענגת על כל מגע חם
של המים בגוף ובפנים. אני מתארגנת לאט, יודעת שלי אין למה לאחר
ביום החדש שלי. מתלבשת לאט, מביטה מעט בגוף שהזדקן, מאוכזבת.
מחייכת לעצמי מול המראה, מדמיינת אהבות שלא היו לי ואהבות
שאולי מצפות לי היום. נועלת את הסנדלים הנוחות שלי, נוחות אצלי
זה הכרח את היופי כבר עזבתי מזמן.
כל-כך הרבה פעמים שלומי מתעצבן ומבקש ממני להיות יפה קצת:
"ענת, תסתכלי על עצמך! לפחות היום, תנסי. תתהדרי קצת שיהיה לי
במה להתגאות הערב בארוחה. את יודעת טוב מאוד שלא נעים לי
להסתובב באירועים האלה כשאת נראית כמו אחת העובדות שם ולא כמו
אישה של תת אלוף."
גאווה?
הוא צוחק עליי?!
אבל לריב אנחנו כבר לא רבים, הוא אומר את מה שהוא חושב ואני
שותקת בעולמי שלי. מלאכיי נרדמו כולם.
רק אני לעצמי.
"אישה ללא אהבה", אני קוראת לי ככה כשהרחמים עוטפים אותי.
"אותו גבר כל החיים שלך - הפסדת!" אני מעצבנת את עצמי.
כשהערב מגיע ולפעמים הילדים באים לבקר, אני מיד שוכחת את
מחשבות היום. מבשלת לך, תת אלוף שלי ארוחת ערב גדולה וטעימה
כדי שמחר תכבוש עוד כיבושים. לא מחכה לך, אתה הרי מגיע תמיד
מאוחר ואדיש. אני חוזרת להתכרבל במיטה, באותה אהבה נאמנה
שרכשתי בעצב עם השנים. כשתגיע למיטה אני כבר אשן.
אני לא ישנה בשביל לקום, ואתה ישן כדי לרוץ שוב גם מחר.

תמונות מחיי נישואים.