גידי מצגר / דמותך המנוכרת |
החלק הזה של היד המושטת
קרוב לנשמת השושן האדום
אצבעה הלוהט אדמומית מחבקת
נשמה הזורמת בעילוי של חלום
כה קרוב זה היה נשמתך כבר נשמה בי
וריח שלך פרחי בר קסומים
לחייך עדינות בסמוך שקרנו לי
וגופך הנגוע ריחות בר חומים
לי קסם הרקיע האור הנוגע
לי קסמו רגעייך במקצב החיים
ואיתם לי קסמו הזמן המשווע
ומוחך הטרוד איך לקשור לי קשרים
ואהבתי מאוד איך למוות נדונותי
איך סיפרת לי גם את על נופים מוכרים
ואמרת לי כבר אז הקולות שחננוני
חלפו ועברו בין זמנים מנוכרים...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|