זה השיר שלי ושלך, שיר שנוצר למעננו.
שיר שמנסה לזמר את סיפורנו.
וכל הזמן שבעולם עומד לרשותנו.
מביטה בתיבת הנגינה שמנגנת את נעמת חיינו.
והנסיך במרכזה רוקד עם הנסיכה.
בדיוק כמו שנינו - אני ואתה.
המנגינה מציפה את חלל החדר.
ואני יודעת - זהו נדר.
לאהוב אותך, נסיך שלי.
אתה תו מתנגן, שנוצר רק למעני.
אתה הקן אליו אני חוזרת.
ורק בו אני מרגישה מוגנת.
מלאך ללא כנפיים, ששומר על הציפור שלו- עלי.
תן לי להיות לך לכנפיים, ויחד נעוף הרחק.
כי זה השיר שלי ושלך.
וזה הנדר הכי טהור שאיי פעם בלב אשא.
אתה העץ האיתן  ששומר אותי מפני הגשם.
אתה חלום נפלא  שהתגשם.
אתה הזרוע המחבקת, כשכ"כ נחוץ.
אתה הבדיחה שגורמת לחיוכי לצוץ.
והשיר שלנו, מספר עליך, ועל מה שאתה בשבילי.
כי אתה האדם שמלווה אותי.
כל תו שנשלח לאט לשמיים, הוא עוד נוצה צחורה.
וכאשר כל התווים ישתחררו, כל אותן נוצות יחברו להיות לך
כנפיים.
שניים. אתה ואני - מלאך וציפור, עפים במרום.
נותנים לאהבה דרור.
כי זה אתה, אתה ,אתה. זה אתה בתוכי, אתה כולי.
אתה הילד הקטן שלמד אותי מהו תום.
אתה הנער שלמד אותי מהו חלום.
אתה האהוב שלמד אותי מהי אהבה.
אתה כל כולי ואני כולי שלך.
לכן תמיד אהיה לצידך.
וזהו נדר - לאהוב אותך עד בלי גבול.
אני הציפור שתראה לך את האדמה אחרי המבול.
אתה זה שתזרע בי את התקווה.
אתה האור הראשון של השמש בזריחה.
אתה הניצוץ הכי בוהק של הלבנה.
אתה כל הטוב.
אתה מגרש את כל הרע והנורא.
אתה המלאך, מלאך שלי עם מנגינה.
אתה הסיפור לפני השינה.
זה השיר שלי ושלך, והמנגינה, לקצב ליבנו נוצרה.
כי השיר הזה הוא כולו בשבילך.
והנושא הוא אחד - אתה.
זה רק אתה, אתה, אתה.
אתה כה נפלא, אני אוהבת אותך.
זה רק אתה, אתה ואתה.
מזל שאתה הוא מי שהינך.
ועל כך רציתי לומר לך...


ת-ו-ד-ה  !-!-!