[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מהפכת הדפוס - מהפכת המידע הרביעית: תחילת עידן תקשורת
ההמונים
דר' אמנון טיל, DAT
http://web.beitberl.ac.il/%7Eamnon.till/lme.htm

Homepage:
http://mywebpage.netscape.com/amnontl/homepage.htm
New Stage Homepage:
http://www.stage.co.il/Authors/AmnonTill
Email: amnont@walla.co.il

=======================================
ראשי פרקים
========
הקדמה
מהפכת הדפוס - תחילת עידן תקשורת ההמונים
גוטנברג ועולם הדפוס
מקורות בעברית ובאנגלית
התפשטות בתי הדפוס באירופה
הספרים הראשונים והאינקונבלות
שנויים חברתיים ותרבותיים המתפתחים בעידן הדפוס
התפתחות הספר והספריה
התפתחות הדפוס בארצות האיסלאם
המצאת הדפוס והדפוס העברי
הדפוס והאמנות
תולדות האנציקלופדיות
--------------------------------------------------------------
נושאים ספציפיים הקשורים להתפתחות הדפוס
התפתחויות מאוחרות יותר
מקורות על עולם הדפוס באנגלית ובעברית
המעבר למכונת הדפוס הדיגיטלית
המפסידים
---------------------------------------------------------------------------------------
אתרים ומקורות העוסקים בדפוס הדיגיטלי
ביבליוגרפיה ווביוגרפיה
לקריאת הפרק הבא בספר מהפכות המידע
פרקי הספר מהפכות המידע
מאמרים בסידרה: טקסטים
=======================================
הקדמה
========================================

"אין דבר מטעה יותר מהטענה כי טכנולוגיית המחשב היא שהשיקה את
עידן המידע. מכבש הדפוס פתח עידן זה בראשית המאה השש-עשרה.

ארבעים שנה אחרי שגוטנברג הפך מכבש יין ישן למכונת דפוס עם
אותיות נעות, כבר היו מכבשי דפוס ב - 110 ערים בשש ארצות
שונות. חמישים שנה לאחר המצאת הדפוס, כבר הודפסו למעלה משמונה
מליון ספרים, כמעט כולם מלאים במידע אשר עד אז לא היה נגיש
לאדם הממוצע". (פוסטמן, 2003, ע"מ 53).
========================================
בעוד מהפכת ציורי המערות וציורי הסלע מהווה את מהפכת המידע
הראשונה, הרי מהפכת הכתב ומהפכת הכתב האלפבתי מהוות את מהפכות
המידע השניה והשלישית. מהפכת הדפוס, אם כן, היא מהפכת המידע
הרביעית.

יש לזכור ששבע ערים אירופאיות שונות טוענות שהן שימשו כמקום
שבו הדפוס נוצר וכל אחת מצביעה על אדם שונה כעל ממציא הדפוס.
שמות הממציאים הם: גוטנברג, לאורנס, קוסטר, ניקולס ג'נסון,
פוסט ושופר, כאשר פוסט ושופר היו שותפיו של גוטנברג. אירופה אם
כן הייתה "בשלה" למהפכה זו.

מהפכת הדפוס של גוטנברג נחשבת לאחת מהמהפכות המשמעותיות
בתולדות האנושות בהעברת אינפורמציה בצורת ספרים, שגרמו לפריחת
ההשכלה והאוניברסיטאות (יש לציין שהאוניברסיטאות החלו לפעול
באירופה עוד לפני עידן הדפוס החל מן המאה ה12 ואילך).

הדפוס משמש כהזדמנות להצגתה ולהפצתה ההמונית של השפה הכתובה.
זו התחלתה של עידן התקשורת ההמונית. הפצת המידע בקנה מידה גדול
מתחילה עם המצאת הדפוס המאפשרת להפיץ ידע מדעי באלפי עותקים של
אותו ספר מודפס לכל קצות תבל כבר לפני כ500 שנה.

יש לזכור גם שהדפוס, הספר והעיתון  הם האמצעי הראשוני לתקשורת
ההמונים הרבה לפני הרדיו, הטלוויזיה הקולנוע ודומיהם. הדפוס
הביא לפריחת הספריות, האנציקלופדיות (שהחלו להתפתח ע"י
האנציקלופדיסטים הצרפתיים), המילונים והעיתונות והקצב
הדומיננטי ומסחרר של התפתחות הידע, בעיקר בעולם המערבי
האירופאי.
---------------------------------------------------------------------------------
האנציקלופדיסטים הצרפתיים

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D

http://www.answers.com/French%20Encyclop%C3%A9distes

http://www.answers.com/topic/dictionnaire-historique-et-critique

http://www.answers.com/topic/encyclop-die-4

http://www.answers.com/topic/denis-diderot

http://www.answers.com/topic/jean-le-rond-d-alembert?cat=technology

http://www.answers.com/topic/pierre-bayle

------------------------------------------------------------------------------
מהפכת הדפוס נישאת על גבי מכונת הדפוס, הספר המודפס והמוציא
לאור- שמתווך בין מחבר הספר לעולם הדפוס. המרצים באוניברסיטאות
(שהתפתחו מימי הביינים ואילך) ואח"כ המורים הפרטיים והציבוריים
בתיכון ואח"כ בבית הספר היסודי - הם שהפיצו את תרבות הספר.

מהפכת הדפוס יחד עם גלוי אמריקה סיימו למעשה את ימי הבייניים
ועמם מתחיל ה"זמן החדש" - 500 השנים בהם אירופה ואח"כ ארה"ב
מתחילות להיות דומיננטיות מבחינה הסטורית ותרבותית.
=========================================
גוטנברג ועולם הדפוס

הקטע הבא מושפע מספרו של דיימונד (2002). למה התפשט הדפוס
במהירות עצומה באירופה לאחר שהדפיס גוטנברג את התנ"ך ב1455?
חלק מההסבר הוא שהמדפיסים האירופאים בימי הביניים יכלו לצרף 6
טכנולויות מתקדמות: נייר, אותיות מטלטלות, מטלורגיה, מכבשים,
דיו וכתבי יד.

הנייר ורעיון האותיות המטלטלות הגיעו לאירופה מסין. הפיתוח של
גוטנברג, יציקת אותיות מקוביות מתכת, כדי להתגבר על הבעיה הקשה
של גודל אותיות לא אחיד, היה תלוי בהרבה התפתחויות המטלוגיה:
פלדה להטבעת האותיות, סגסוגת פליז או ברונזה (שלאחר זמן הוחלפה
בפלדה) בשביל הקוביות, עופרת בשביל התבנוית, וסגסוגת
בדיל-אבץ-עופרת בשביל האותיות.

המכבש של גוטנברג התפתח ממכבשי בורג ששימשו לייצור יין ושמן
זית, ואילו הדיו שלו היה שיפור של הדיו הקיים בתוספת שמן. כתבי
היד האלפבתיים שירשה אירופה מ3000 שנים של פיתוח האלפבית היו
נוחים להדפסה באותיות מטלטלות, מפני שבכתב האלפבתי היה צריך
לצקת רק כמה עשרות צורות אותיות בלבד, לעומת אלפי אותיות
שנדרשו בכתב הסיני.
 
אלו רכיבים של הדפוס היו קיימים באירופה בזמנו של גוטנברג?
שיטת הקסילוגרפיה או ההדפסה באמצעות חותמת. נייר יוצר באירופה
מסמרטוטים במאה ה13. דיו וצבעים היו בידי מעתיקי הספרים
והציירים. תעשיית המתכות הייתה נפוצה באירופה ובעזרתה יצרו
מכבש לעשיית שמן מזיתים לייצור נייר והדפסת דוגמאות על
אריגים.

המצאת גוטנברג היא שילוב של אמצעים, שהיו קיימים בזמנו: הוא
הגה את רעיון האותיות הנפרדות ממתכת, שאותן ניתן לחזור ולסדר
כל פעם לטקסט אחר, את העמוד המסודר בתוך מסגרת והמרוח בדיו,
המוטבע על גבי נייר או קלף באמצעות מכבש.

לדפוס באירופה היה שוק המונים פוטנציאלי. לכן היו משקיעים שהיו
מוכנים להלוות כספים לגוטנברג. גוטנברג עצמו הסתבך עם שותפיו
מבחינה כספית, ובית המשפט היה מעורב בסכסוך זה. בימי חייו הוא
לא זכה להנות מהכנסה כספית נאה. רק לאחר מותו הוכרה חשיבותו
בפיתוח הדפוס וכיום הוא נחשב לאחד האנשים החשובים בתולדות
אירופה והעולם.

יש לציין שגוטנברג לא התכוון בהמצאתו להעצים את כוחו של היחיד
או לחתור תחת סמכותה של הכנסיה הקתולית. התוצאה של המצאתו
הביאה לתוצאות בלתי צפויות אלו.
=======================================
מקורות בעברית

על מהפכת הדפוס וגוטנברג

http://muse.tau.ac.il/museum/gutenberg/icontent.html

על גוטנברג

http://muse.tau.ac.il/museum/gutenberg/gutenberg.html

=========================================
מקורות באנגלית

התנ"ך של גוטנברג

http://prodigi.bl.uk/gutenbg/default.asp

מה גוטנברג המציא: חקירה של הבי.בי.סי.

http://www.open2.net/renaissance2/doing/gutenberg.html


התנ"ך של גוטנברג בספריית הקונגרס האמריקאית

http://www.octavo.com/odam/gtnbbl/xnet-pub/main


התנ"ך של גוטנברג בתרגום אמריקאי

http://www.gutenbergbible.net


התנ"ך של גוטנברג באוניברסיטת טקסס באוסטין

http://www.hrc.utexas.edu/exhibitions/permanent/gutenberg


על גוטנברג: פרויקט גרמני בתרגום לאנגלית

http://www.gutenberg.de/english


הערך גוטנברג באנציקלופדיה הקתולית

http://www.newadvent.org/cathen/07090a.htm

======================================
התפשטות בתי הדפוס באירופה

טכנולוגיית הדפוס הייתה טכנולוגיה גרמנית מובהקת, ואומנים
גרמניים הוזמנו לארצות אירופה השונות להקים שם בתי דפוס. דפוס
באמצעות אותיות מתכת ניידות שוכלל במינץ בשנת 1450 בערך ע"י
גוטנברג, יוהן פוסט ופטר שפר, חתנו של פוסט. החשיבות המכרעת
הייתה להמצאת סדר האותיות: תמונת ראי של כל אותיות האלפבית,
שנעשו ממתכת ביציקה מדוייקת.

הספרים המוקדמים ביותר ששרדו הודפסו במיינץ. הביבליה הלטינית
הגדולה נשלמה ב1455. איכות האותיות ומלאכת ההדפסה הייתה
מושלמת. במשך למעלה מ300 שנה השתמשו יורשיו של גוטנברג באותן
שיטות דפוס. פוסט ושפר הוציאו לאור את ספר תהילים ב1457. ספר
זה הוא הספר האירופי הראשון החתום ומתוארך, העתיק ביותר שנשתמר
עד ימינו.

מעניין לציין שהדפוס הפך לענף עיסקי מכובד בעיר פרובינציאלית
של נסיכות כנסייתית שאוכלוסייתה מנתה כ3000 בלבד והיתה מרוחקת
מאיטליה, מרכז הרנססנס. תחילה הזמינו המנזרים ומועצות הכמורה
כתבי קודש בלטינית, טקסטים למיסות, ספרי תהילים, ספרי מזמורים
המיועדים לשירת מקהלה בכנסיה ושטרי מחילה. כמו כן הודפסו
סיפורי מקרא, חיי קדושים, ספרי הדרכה ועלילות אבירים.

הדרישה הגוברת לספרים הייתה בקרב אומנים, עורכי דין, פקידי
מימשל, רופאים ומורים שהתגוררו בערים. גם בקרב האוניברסיטאות
היה ביקוש גדול לספרים. התרחבות האוכלוסיה העירונית והאוריינות
החילונית יצר ביקוש רב לספרים. הם ביקשו ספרים בלטינית ובשפה
מדוברת, ספרי דקדוק, מילונים ואנציקלופדיות, כתבי מתמטיקה,
רפואה ומשפט, ספרי היסטוריה וכן קלאסיקה לטינית כמו כתבי
וירגיליוס, קיקרו, פליניוס וסנקה.

בתחילה התפשט הדפוס בגרמניה, צרפת ואוסטריה: שטרסבורג
(1458), קלן (1465), אוגסבורג (1468), נירנברג (1470), ליפצינג
(1481), ווינה (1482). הדפוס הגיע לאטליה ב1467, לשוויץ
ובוהימיה ב1468 לצרפת ולהולנד ב1470, לספרד, אנגליה, הונגריה
ופולין בין 1474-1476, ולדנמרק ושוודיה בין 1482-1483. עד שנת
1500 פלטו מכבשי הדפוס של אירופה כ6 מליון ספרים ב40 אלף
מהדורות, יותר ספרים ממה שנוצרו במערב אירופה מאז נפילת רומא.
(ריס וגרפטון 2000 עמ' 20).
 
הדפוס התפשט מגרמניה לאיטליה (בין השאר, ונציה הייתה מרכז דפוס
חשוב ביותר, שתספק את הדרישה לכל איטליה ואף מחוצה לה עד
ל1550), צרפת, אנגליה, שוויץ (באזל הייתה מרכז דפוס השני
בחשיבותו לוונציה והיו בה כ100 בתי דפוס, וגם פראג הפכה בהמשך
לעיר דפוס חשובה) ויתר ארצות מערב אירופה.
==========================================
הספרים הראשונים והאינקונבלות

הספר הראשון שהודפס היה התנ"ך של גוטנברג ואח"כ הודפסו ספרי
קודש אחרים, ספרי מדע בתחומים שונים ובמיוחד ספרי רפואה וטבע,
ספרי הרפתקאות ומסעות אמיתיים (כמו ספרו של מרקו פולו
והרפתקנים אחרים, כולל עשרות מבקרים בארץ הקודש - ארץ ישראל
במאה ה18 ובמיוחד במאה ה19) ומדומים ("הרפתקאות הברון
מינכאוזן", למשל). אח"כ נוצרו גם ספרי קריאה אחרים מסוגים
שונים וספרות הילדים, שהתפתחה במיוחד במאה ה19.

בין הספרים הראשונים אנו מוצאים ספרים על מטאורולוגיה,
בוטניקה, לשון, נימוסים ואף רפואת ילדים. גם עולם המסחר נעשה
מורכב יותר ויותר מנייר מודפס: חוזים, שטרי מכירה, שטרי
התחייבות ומפות.

אינקונבולה

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%94

http://en.wikipedia.org/wiki/Incunabulum

http://sunsite.berkeley.edu/incunabula


שירת המדפיסים הראשונים

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/maamar1.htm

========================================
שנויים חברתיים ותרבותיים המתפתחים בעידן הדפוס

התפתחות הצנזורה

יחד עם עולם הדפוס נוצרו מצד אחד המוציאים לאור ומצד שני עולם
הצנזורה, שפעלה למניעת הפצת דעות ורעיונות אסורים.

ראו מאמרי בנושא זה:

ספרים אסורים: ספרים מצונזרים, מוחרמים ונשרפים

http://stage.co.il/Stories/461243


הפרדה בין הוצאה לאור לבית הדפוס

בתחילה בעלי בית הדפוס היו המוציאים לאור (לדוגמא, גוטנברג
הוציא לאור את ספר התנ"ך ובגלל מחירו היקר היה קשה לו למכור
אותו), אולם אח"כ נעשתה הפרדה בין בית הדפוס למוציא לאור.

הדפוס הוא שאחראי להתפתחות העולם המודרני, במיוחד האירופאי, הן
בהפצת השכלה להמונים והן בעידוד האצת התמורות בכל שטחי החיים.
יש לציין שהדפוס הוא טכנולוגיית המידע הקדם דיגיטלית הראשונה,
שעברה את המהפכה הדיגיטלית.

נוסח זהה למלומדים שונים

הדפוס העניק למלומדי אירופה ניסוחים זהים של כתב יד מדעי שהם
יכולים לעבוד עליהם. עתה הם יכלו להציע תיקונים לכתבי יד אלו,
ע"פ העמוד והשורה של התיקון המסויים. מתוך תיקונים אלו יכולה
הייתה להתגבש מהדורה ביקורתית, עד לקבלת הנוסח הסטנדרטי לרוב
רק במאה ה19 או ה20. השפעות אלו ניכרו במיוחד במדעי הטבע. למשל
ספרו המודפס של קופרניקוס החל למשוך את תשומת לב החוקרים מ1543
ואילך.

הקלה על רכישת הקריאה ויצירת ספריה ביתית

היה נקל יותר לרכוש ידע בזכות הסטנדרטיזציה של עולם הדפוס, וכן
נעשה לימוד הקריאה קל יותר והיה זול בצורה משמעותית לרכוש
ספרים וליצור ספריה ביתית.

עד אז מרבית הספריות היו בבעלות מוסדות כמו מינזרים, קתדרלות
ואוניברסיטאות. בימי הביניים יצרו להם הסטודנטים מילונים וספרי
עזר משלהם. עתה יכול היה הסטודנט לקרא את הטקסט בביתו. הדפוס
אם כן הקל על הזיכרון והצורך לנצור עובדות בזיכרון פחת.

התפשטות הרפורמציה

התפשטות הלותרניות נעשתה במהירות מדהימה תודות לדפוס. לותר
עצמו נדהם לראות באיזה מהירות התפשטו רעיונותיו בצפון אירופה.
לדפוס אם כן היה תפקיד כפול: הוא יכול היה להפיץ רעיונות
מהפכניים במהירות אבל בשליטת המדינה היה הדפוס יכול לההפך
לאצמצעי מניפולציה יעיל ביותר. כפי שראינו בחלק הראשון של חלק
זה, הפחד מפני הפצת רעיונות מהפכניים גרם להפעלת הצנזורה מאז
ועד ימינו. עד שנת 1560 פשטה הצנזורה על ספרים בכל רחבי
אירופה.
-----------------------------------------------------------------------------------
דפוס מויקיפדיה

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1

http://en.wikipedia.org/wiki/Printing

===========================================
התפתחות הספר והספריה

בסוף המאה ה15 היו באירופה מאות בתי דפוס: מספרד, שוודיה,
דנמרק, ועד פולין, סרביה וקרואטיה. רוסיה הייתה מנותקת למדי
מהדפוס האירופאי.

מבחינת כמויות עותקי הספרים: ב50 השנה הראשונות של התפתחות
הדפוס הודפסו כ10 מליון עותקי ספרים. ב1550 היו כבר כ60 מליון
עותקי ספרים וב1600 היו באירופה כ150 מליון עותקים.

הארצות האירופאיות, שהושפעו מהמצאת הדפוס, הן: איטליה, גרמניה,
ארצות השפלה, צרפת, אנגליה וספרד. תוך זמן קצר הופצו בארצות
אלו לוחות שנה, מילונים, ספרי מדע ומדע פופולרי, ספרי הדרכה
מקצועיים, ספרי דת, מסורת ופרשנות, ספרים מקוריים וספרים
בלטינית ויוונית.

באמצע המאה ה16 החלו להשתמש במספרים ערביים למיספור הדפים.
מספור הדפים גרר דיוק יתר של האינדקס, הערות ומראי מקומות,
חידושים בסימני פיסוק, חלוקה לפסקאות, מיקום הכותרות והופעת שם
הספר ושמות הפרקים בראשי הדפים. בסוף המאה ה16 הספר נראה דומה
לספר בן ימינו. צורת הספר המודפס יצרה דרך חדשה לארגון התוכן
ודרך חדשה לארגון המחשבה. הכתב המודפס יצר מידה מסויימת של
סמכות. קיימת נטיה להאמין במה שמופיע בדפוס.

נוצרו ספריות פרטיות וציבוריות, וכן ספרי לימוד ששיפרו את
ההוראה האוניברסיטאית. האוניברסיטאות החלו כבר במאה ה12-13
לצמצם את מונופול הדעה, שהיה בידי האצילים והכנסיה.

עם המצאת הדפוס והדפסת הברית הישנה והחדשה, הרי אנשים היו
יכולים לרכוש ספרים אלו ולפרש אותם בעצמם ולא להסתמך על פירושה
של הכנסיה. הדעת התחילה להעצים את כוחם של האזרחים.  התרבות של
המערב החלה להיות תרבות מודפסת.

העיתונות וכתבי העת מופיעים מהמאה ה17 ואילך. החברה האירופאית
הפכה לחברה של אוריינות הקריאה, הכתיבה והדפוס.

השפה הכתובה הפכה להיות הכלי של הלאומיות וכלי של התפשטות
הפרוטסטנטיות. הדפוס והפרוטסטנטיות מגלים את האפשריות הטמונות
ביחיד ובמעשיו. באמצעות הדפוס הפך דבר אלוהים לאנגלי, גרמני,
או צרפתי, בהתאם לשפה בה נאמרו דבריו. כתוצאה מכך התחזקה
הלאומיות.

יסודות המדע המודרני הונחו כולם במרוצת מאה השנים, מאז הומצא
הדפוס. הדפוס יצר לא רק שיטות ומקורות איסוף מידע חדשים, אלא
גם הרחיב בצורה משמעותית את התקשורת בין אנשי המדע האירופאים.
הדפוס גרם לפופולריות של רעיונות מדעיים באמצעות השימוש
בלשונות הדיבור המקומיות. הדפוס איפשר גישה למצבור גדול של
כתבים קלאסיים, שלמלומדי ימי הביניים לא הייתה גישה אליהם.  

הדפוס גרם להתפשטות הצנזורה לסוגיה: הצנזורה הדתית (המאבק בין
הכנסיה הקתולית לפרוטטסטנית, למשל, או המאבק בקופרניקוס או
בתורת האבולוציה) והצנזורה הפוליטית.  

למה תרם הדפוס? להתפתחות תרבות הרנססנס ולאוניברסיטאות, ליצירת
ספרות השפות הלאומיות האירופאיות, להתפתחות הסופרים והמשוררים
הלאומיים, לנגישות לכתבי הקודש, להתפשטות הרפורמציה של לותר,
להתפתחות הכתיב, האיות, התחביר והדקדוק ולהפצת המדע והמהפכה
המדעית מקופרניקוס וגלילי, ואילך. קבוצות שונות, שלא השמיעו את
קולן, החלו לכתוב: הנשים, רופאים, מנתחים וגלבים ומיילדות,
מטיפים עממיים ועוד.

במאה ה16 הפכה אנגליה להיות אי של בתי ספר. קהילות כפריות רבות
יסדו בתי ספר בהם ניתן חינוך יסודי חינם לילדי המקום. ב1480
היו באנגליה 34 בתי ספר ואילו ב1660 היו בה 444 בתי ספר: בית
ספר לכל 4,400 איש. באנגליה ב1645 היו למעלה מ700 עיתונים.
בצרפת ב1527 היו כ40 אלף ילדים בבתי הספר בצרפת.
==========================================
התפתחות הדפוס בארצות האיסלאם

בשנת 1485 הוציא הסולטאן העותמני ביאזיד השני (1481-1512)
(II Beyazit),  צו האוסר על כתיבת אותיות ערביות באמצעות
מכונות דפוס. האיסור נשמר בכל רחבי העולם המוסלמי.
-------------------------------------------------------------------------------------
במאמר מוסגר זה יש לציין שאותו סולטן ביאזיד השני זכור לטוב
בתולדות היהודים. ב1492 (עם התחלת גירוש ספרד) הוא שלח את
אוניות הצי העותומני לספרד כדי להציל ערבים ויהודים ספרדיים
רבים אשר ברחו מהאינקויזיציה הספרדית וגרוש ספרד. הוא הרשה
ליהודים להתיישב באמפריה העותומנית כאזרחים. בכך הוא הציל כ100
אלף יהודים מרדיפות.

לעניין הדפוס: היהודים פתחו באיסטנבול את בית הדפוס הראשון
באיסטנבול ב1493. כמובן שהם שמרו על הפתווה שלו לא להדפיס
באותיות ערביות במכונת הדפוס שלהם.

beyazid-ii

http://www.answers.com/topic/beyazid-ii

---------------------------------------------------------------------------------------
רק בשנת 1727 ניתן האישור הראשון לבנות בית דפוס המדפיס אותיות
ערביות באמפריה העותומנית, תחת פיקוח ריכוזי הדוק, שלא איפשר
הדפסת ספרי דת.

ההתנגדות להנהגת דפוס למוסלמים בערבית היו מטעמים דתיים
ואסתטיים והתנגדות מאורגנת של הסופרים המקצועיים. כמו כן היה
הרצון למנוע הפצת דעות, שאינן מקובלות. בית הדפוס האיסלאמי
הראשון הדפיס רק 17 ספרים והפסיק את עבודתו.

למעשה, רק מאמצע המאה ה19, כאשר גברה התנועה למודרניזציה, נכנס
השימוש הדפוס בעולם המוסלמי במתכונת אירופאית. עיתון תורכי
ראשון יצא לאור רק ב1831. בית הדפוס הראשון במצרים הוקם ב1822.
ספר פרסי ראשון הודפס רק ב1874.

החלטת הסולטאן באזיט השני היא החלטה היסטורית גורלית, מסוג
ההחלטות המשנות את פני ההסטוריה. כל התמורות, שהאיץ הדפוס
באירופה, לא התרחשו כלל, או התרחשו בקצב איטי מאד בעולם
המוסלמי.
----------------------------------------------------------------------------
מי היו העותומנים?

http://www.theottomans.org/english/index.asp

-------------------------------------------------------------------------------------
החלטה זו היא אחד ההסברים החשובים ביותר לעובדה, שבעולם
האיסלאם מצא את עצמו מן העת החדשה (1500 ואילך) בפיגור ניכר
ובעמדת חולשה בהשוואה לדינמיות ההולכת וגוברת של תרבות המערב.

אפילו בתחילת המאה ה20 עדיין חלק גדול מהעולם המוסלמי היה
אנאלפאבתי. גם בתחילת המאה ה21 ישנן הרבה הרבה ארצות מוסלמיות
באסיה ואפריקה בהן ישנו אחוז גבוה של אנאלפבתיות.

במאמר מוסגר, יש לציין שמהמאה השביעית עד למאה ה15 היה העולם
המוסלמי מצוי בתנופת כיבושים מתמדת (כיבושיו השתרעו על פני
אפריקה בעיקר צפון אפריקה ובאירופה ואסיה, מספרד במערב ועד
הודו במזרח).

היו בתרבות האיסלאם התפתחויות מדעיות חשובות בתחום המתמטיקה,
האסטרונומיה והרפואה. העולם המוסלמי גם תירגם את הכתבים
הקלאסיים של היוונים לערבית ובאמצעותם התוודעה אירופה הנוצרית
למדע ולפילוסופיה היוונית הקדומה.
==========================================
המצאת הדפוס והדפוס העברי

בדור הראשון של הדפוס העברי במאה ה15 היו יהודים, שנרתעו
מההמצאה החדשה של הדפוס, ששינתה את הצורה המקובלת והמסורתית של
הספרים ושל אופן כתיבתם. נמצאו אף קולות, שפסלו את הדפוס
מהבחינה הדתית לגבי ספרות הקודש.

המאה ה16 הביאה לחיזוק והרחבת הדפוס העברי, והמצאת הדפוס
התקבלה בקרב היהודים. היהודים התרגלו אליה כאל דבר המובן
מאליו. יש לציין שהעברית הייתה אחת מארבע השפות הראשונות, שבהן
יצאו ספרי דפוס.
-------------------------------------------------------------------------------
דפוס ספר עברי בונציה

http://www.ybz.org.il/?ArticleID=81

---------------------------------------------------------------------------------
חמשת הפיסקאות הבאות נכתבו ע"פ ספרו של שפיגל (1996). ערכו של
הדפוס נעשה חשוב בציבור היהודי, והמדפיסים הראשונים הללו את
המצאת הדפוס, והרבו לדבר בשבחו. הם ציינו את בהירות ההדפסה
ויופיה, את מהירות ההדפסה, כמות ההעתקים והתפוצה הגדולה וכן את
מחירו הזול של הספר המודפס בהשוואה לספר הנכתב בכתב יד.

המדפיסים החלו להגיה את עבודתם לפני פרסומה. בד"כ היה תלמיד
חכם המבין את כתב היד מגיה את הטופס ומשאיר הערות למדפיסים
כיצד להדפיס. לעיתים לא הבינו המדפיסים את הערות המגיה
והדפיסום כחלק מהספר ובכך קלקלו יותר מאשר הועילו. המגיהים
פעלו לעיתים תחת לחץ של זמן ולעיתים חלק מההגהות לא היו
נכונות. ולעיתים התרשלו המדפיסים בעבודתם וגרמו לשגיאות
הדפסה.

הספר שליוה את עם ישראל בגלויות השונות היה התלמוד. הנוסח
המקובל כיום בעולם החרדי הוא נוסח הדפסת התלמוד בוילנא ע"י
האחים והאלמנה ראם בשנים תר"מ-תרמ"ו. מהדורות נוספות הודפסו עד
שנת תרצ"ט (1939).

עתה התפתח דפוס הצילום ובין המהדורות שהודפסו עד 1939 היו גם
מהדורות צילום. במלחמת העולם השניה נחרב המרכז היהודי במזרח
אירופה ועימו חרבו בתי הדפוס שהדפיסו ספרי קודש.

לא היה ברירה במהלך המלחמה ואחריה אלא להדפיס את התלמוד
במהדורות דפוס צילום. התלמוד הודפס בדפוס צילום בשנחאי שבסין
ובארה"ב. נוסח דפוס וילנא הפך לדגם המחייב של התלמוד. יש לציין
שבארץ נעשה נסיון ע"י הרב עדין שטיינזלץ לתרגם את התלמוד
מארמית לעברית, אולם מהדורה זו עדיין לא הסתיימה.
---------------------------------------------------------------------------------------
דפוס ראם

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%5F%D7%A8%D7%90%D7%9D

http://www.daat.ac.il/daat/history/vilna-albom/8.htm

אמנות הדפוס והציורים באגדת פראג

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/omanut-4.htm


דפוס ארצות המזרח

http://www.ybz.org.il/?SubjectID=27


ראשיתו של הדפוס העברי בארץ ישראל

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/halevi-1.htm

============================================
הדפוס והאמנות

הדפס

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1


דפוס משי

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%5F%D7%9E%D7%A9%D7%99


גופן

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%9F

===========================================
התפתחות האנציקלופדיות

http://web.mscc.huji.ac.il/techedu/techedu/timeline/encyclopedies.html

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%AA

===========================================
המפסידים

הכנסיה אבדה את בעלותה על עולם הדעת. במהפכה המכנית של הדפוס
איבדו מאות מעתיקי ספרים מקצועיים את עבודתם. בקרב היהודים
המשיכו הסופרים להעתיק בכתב יד ספרי הגדה וסופרי סת"ם המשיכו
לכתוב את התורה על גבי מגילות עד ימינו.
==========================================
נושאים ספציפיים הקשורים להתפתחות הדפוס

גוטנברג ודפוס התנ"ך, האינקונבולות (35 אלף הכותרים הראשונים
שיצאו מ1450 ועד 1500), עולם הדפוס היהודי, התפתחות הדפוס
בישראל, עולם הדפוס האיטלקי, עולם הדפוס הגרמני, התפתחות הדפוס
באנגליה וארה"ב, הדפוס הדיגיטלי, שינויים טכנולוגיים בעולם
הדפוס, התפתחות הספר, התפתחות הספרייה, השפעת עולם הדפוס על
התרבות.
===========================================
התפתחויות מאוחרות יותר

ז'אנרים ספרותיים

ז'אנר סיפורי הבלשים החל להופיע מ1914 ואילך בהיקף של ספר מלא.
הז'אנר הוא בריטי ביסודו - אולי כמחווה לשרלוק הולמס של קונן
דויל אשר נודע בעולם כולו בשנות ה90 של המאה ה19. ז'אנר זה
נוצר בעיקר ע"י נשים ואקדמאים.

ספרי אגתה כריסטי (1981-1976) נחשבים עד היום לרבי מכר. ספרות
בינלאומית רבה נכתבה בהשראת ספריה העוסקים בפתרון תעלומת רצח
עם רמזים. הסדר מושב על כנו באמצעות תבונתו והגיונו של הבלש או
החוקר הפרטי, שהוא בד"כ גבר. בעקבות הז'אנר הזה התפתח ז'אנר של
הסוכן החשאי (כמו גי'מס בונד ודמויות אחרות), במחצית השניה של
המאה ה20.
------------------------------------------------------------------------------------
התפתחות העיתונות

תפוצת העיתונות בארה"ב עלתה בהרבה על גידול האוכלוסיה והוכפלה
בין 1920-1950. באותה תקופה נמכרו בין 300-350 עיתונים ל1000
גברים נשים וילדים, בארץ מפותחת אופיינית. יש לציין
שהסקנדינביים והאוסטרליים צרכו יותר עיתונות מודפסת ואילו
הבריטיים העירוניים צרכו 600 עותקי עיתונים לכל 1000 תושבים.
(הובסבאום 1994).  

התפתחות העיתונות

http://web.mscc.huji.ac.il/techedu/techedu/timeline/newspaper.html


עיתונות

http://lib.toldot.cet.ac.il/pages/sub.asp?kwd=518

http://lib.toldot.cet.ac.il/pages/sub.asp?kwd=1169

---------------------------------------------------------------------------------------
העיתונות העברית

עיתונאות עברית

http://lib.toldot.cet.ac.il/pages/sub.asp?kwd=2327


עיתונות עברית מקוונת

טיל א. עיתונות בעברית ברשת האינטרנט

http://stage.co.il/Stories/85207

======================================
מקורות על עולם הדפוס בעברית

מתרבות התמונה לתרבות הדפוס

http://www.lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11034


אנשי דפוס חשובים

http://www.lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11033


אודות הדפוס באתר גלים

http://beginning.galim.org.il/print.html


על אנשים אחרים בתולדות הדפוס

http://muse.tau.ac.il/museum/gutenberg/people.html


על הדפוס

http://sachlav.mscc.huji.ac.il/huji/historycomm/less9/lesson9.htm


תולדות הדפוס

http://web.mscc.huji.ac.il/techedu/techedu/timeline/print.html


על שירת המדפיסים הראשונים

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/maamar1.htm


השפעת עולם הדפוס

http://sachlav.mscc.huji.ac.il/huji/historycomm/less10/lesson10.htm


על מלאכת הדפוס של מאיר סדן

http://www.exego.net/specials/type/issue1.asp


תולעת ספרים בגלים

http://www.galim.org.il/books


אתרי בתי דפוס ישראלים

http://www.punkt.co.il/go/1428


מחקר חדש: גוטנברג לא המציא את הדפוס לבדו

http://www2.iol.co.il/hayadan/history/349949.asp


מאמר על התפתחות הדפוס

http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=2075


מכבש הדפוס

http://www.mustsee.org.il/hebrew/dfus.html


מאמר: תרבות "האין ספר" ומהפכת הדפוס

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=2050


מאמרים על הדפוס במט"ח

http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?kwd=2080


דפוס בלט

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%5F%D7%91%D7%9C%D7%98

========================================
מקורות על עולם הדפוס באנגלית

על דפוס התווים הראשון

http://www.operaheb.co.il/news/news2001/arch050101.html


מהו הדפוס

http://www.moma.org/whatisaprint/flash.html


Printing & Print Culture

http://www.mediahistory.umn.edu/print.html


לוח זמנים של התפתחות הדפוס

http://www.worldprintdealers.com/articles/ar/ar0000000540.asp

===========================================
המעבר למכונת הדפוס הדיגיטלית

יש לציין שטכנולוגיית הדפוס עברה 2 מהפכות: מהפכה טכנולוגית
מכנית בתקופת גוטנברג ומהפכה אלקטרונית דיגיטלית בימינו.
==========================================
המפסידים

המהפכה הבאה אירעה בימינו במעבר ממכונת הדפוס הידנית למכונת
הדפוס הדיגיטלית (נוסח סאיטקס ודומיהם). כאן עשרות אלפי פועלי
דפוס מיומנים איבדו עבודתם בארץ (בכל מערכות העיתונים הגדולים,
למשל, כאשר "על המשמר" היה העיתון הגדול הראשון שעבר לדפוס
דיגיטלי) ובעולם.

עם הופעת מעבדי התמלילים הופסקה ייצור מכונות הכתיבה המכניות
והחשמליות, אם כי הקלדניות שעבדו במכונות אלו עברו לכתיבה
במעבד התמלילים ולא אבדו את פרנסתם.
===========================================
אתרים ומקורות העוסקים בדפוס דיגיטלי

Manuscripts, Books, and Maps: The Printing Press and a
Changing World

http://communication.ucsd.edu/bjones/Books/booktext.html

ספר חשוב הנמצא ברשת על ההסטוריה של הדפוס.

דוגמא לדפוס דיגיטלי - קראו (אנגלית)

http://www.creo.com


דפוס דיגיטלי

http://www.offset-galor.co.il/IndigoHP.html

http://www.sba.co.il

http://www.zilo.co.il

http://www.colortouch.co.il

http://www.eichut.co.il

http://www.graphor.co.il/Heb/Default.htm

http://www.dot-prepress.co.il

http://www.digilogo.co.il/digital.asp

http://www.dfus-millenium.co.il/tech.htm

===========================================
ביבליוגרפיה ווביוגרפיה

עברית

אוליצקי י.,(1973), אמנות הדפוס, הוצאת המוזיאון לאמנות
הדפוס ומפעלי נייר, ר"ג.

אליאב-פלדון מ, (2000), מהפכת הדפוס, משרד הביטחון,
ירושלים.

גבעון י. ובן זקן א. (2001), מבוא לאינפורמטיקה חינוכית, מבט
לחלונות, הוד השרון.

דיימונד ג'. (2002), רובים חיידקים ופלדה, גורלותיהן של חברות
אדם
, עם עובד, ת"א.

הברמן א. מ. (1968), הספר העברי בהתפתחותו, ראובן מס,
ירושלים.

הסל א. (1962), תולדות הספריות, יחדיו, ת"א.

הערך אינקונבלה (1988), האנציקלופדיה העברית, כרך 1, ספריית
הפועלים, ירושלים, 984-993.
----------------------------------------------------------------------------
הובסבאום א. (1994), עידן הקצוניות, המאה העשרים הקצרה
1914-1991
, עם עובד, ת"א.

על המחבר הנ"ל

http://www.answers.com/Eric%20Hobsbawm

-------------------------------------------------------------------------
זילברברג ג. (1968), תורת הדפוס, הוצאת ארגון מפעלי הדפוס
בישראל, מרחביה.
----------------------------------------------------------------------------
טופלר א. (1980), מהפך העוצמה, ספריית מעריב, ת"א, 1992.

טופלר א. (1994), הגל השלישי, עם עובד, ת"א.

על המחבר הנ"ל

http://www.answers.com/topic/alvin-toffler

---------------------------------------------------------------
כהן ס. ווליאמס ר., (1999), מהמחשב האישי אל בית הדפוס, כל מה
שרציתם לדעת על תהליכי קדם-דפוס באמצעות המחשב
, פוקוס, ר"ג.

מקלוהן מ. (2002), להבין את המדיה, בבל, ת"א.

סבר א. וש. (תש"ן), הספריה בחברה, מרכז הדרכה לספריות
ציבוריות, ירושלים.

פוסטמן נ. (1982), אבדן הילדות, ספריית הפועלים, ת"א, מהדורה
שלישית, 1990.

פוסטמן נ. (1998), קץ החינוך, ספריית הפועלים, ת"א.

פוסטמן נ. (2000), בידור עד מוות, השיח הציבורי בעידן עסקי
השעשועים
, ספריית הפועלים, ת"א.

פוסטמן נ. (2003), טכנופולין, כניעתה של התרבות לטכנולוגיה,
ספריית הפועלים, ת"א.

רייס י. פ. וגרפטון א. (2000), אירופה בראשית העת החדשה,
רמות, אוניברסיטת ת"א, ת"א.

שוברט א. (1994), אמנות הספר היהודית, מהרנסאנס עד הרוקוקו,
הקבוץ המאוחד, ת"א.

שפיגל י.ש., (1996), עמודים בתולדות הספר העברי, הגהות
ומגיהים
,
אוניברסיטת בר אילן, ר"ג.

תבון א. (1960), הספר העיתון והדפוס, הוצאת הקיבוץ הארצי
והשומר הצעיר, מרחביה.

תיבון א. התרבות בהתחדשותה, פרקים בתולדות אירופה בימי
הביינים
, עמיחי, ת"א.
-----------------------------------------------------------------------------
מהפכת הדפוס ומהפכת המידע והשפעתם על מהפכת המדע  

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=858313


טיפוגרפיה

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94


עימוד

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93


פונותיקה

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94

http://jnul.huji.ac.il/eng/music.html


ספר

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%A1%D7%A4%D7%A8


ספרן

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%9F&redirect=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA


ספריות

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA


ארכיון

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F


מכון גנזים לחקר הספרות העברית

http://www.gnazim.org.il/Index.asp?CategoryID=29&ArticleID=44

-----------------------------------------------------------------------------------------
אנגלית

Einstein, E. The Printing Press as an Agent of Change. New
York, Cambridge University Press, 1979

דוגמאות לעימוד עיתונים

http://www.newspagedesigner.com

=================================
לקריאת הפרק הבא בספר "מהפכות המידע"

מהפכת המחשב - מהפכת המידע החמישית

ראה פרק בנושא מהפכת המחשב

http://stage.co.il/Stories/372166

========================================
פרקי המהדורה הדגיטלית של הספר "מהפכות המידע: מציורי המערות
וציורי הסלע ועד למהפכה הדיגיטלית"


http://web.beitberl.ac.il/%7Eamnon.till/linfor.htm

=======================================
בשלב זה הפרקים על המהפכה הדיגיטלית עדיין לא עודכנו.
=============================================
מאמרים בסידרה: טקסטים

http://web.beitberl.ac.il/%7Eamnon.till/ltext1.htm

===========================================

הבלוג שלי בתפוז
http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=amnontill

הבלוג שלי בקפה דמרקר
http://cafe.themarker.com/view.php?u=162968

===================================











loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קח פרח








משקית ת"ש
בדימוס


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/9/04 20:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אמנון טיל

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה