|
אני ישן כבר חודש מעבר לדלתך אך את לא נותנת לי להכנס.
אולי תפתחי לי את דלת לבך?
תייבשי בגדיי מגשם דמעותיי
ותלחשי משהו חמים באוזניי.
כל מעיינות האושר בליבי התאדו
ומפלי השמחה נעלמו
כי נהרות ונחלי האהבה שלך התייבשו
השקי אותי ממך בבקשה
לפני שאמות בצמא
לפניי שאגווע
פנייך הבהירות הפסיקו לזהור
ובמקדש לבך כבה לו האור
בראשי כבר דהתה תמונתך
וכבר שכחתי את יופייך
עלטה אחזה בי וכוחי כמעט אבד
ואיך פשוט יכולת לשכוח ילד אחד?
רק מילים כהות בפי
ואש התמיד נכבתה בלבי
שירי הם טיפות בנהר בדרך לים
ומחר כבר לא ימצאו אותם. |
|
מיכלי מאד
חמודה. חבל שהיא
לא ממש מבינה
עניין. כל
הבחורים
המוצלחים שאני
מכירה לה, היא
דווקא מסתובבת
לי עם כל מיני
ילדים
מחוצ'קנים. עם
משקפיים.
לאף אחד מהם אין
אופציות.
שירה מתוודה
לפני הלן ספיבק
מנהלת סוכנות
הדוגמנות ספיבק,
בשיחה ליד הקולר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.