|
מעבר לאופק
אני רואה את גבך
יורד עם העיניים מטה
אל ישבנך המוצק
אל רגלייך
אל סנדלייך שקניתי לך
מעבר לאופק
אני מביט בך
נאנח
ליבי נצבט
מדוע החמצתי את הרגע הזה?
עינייך הכחולות בוהות בשמש
מעבר לאופק
השמש יוקדת בחום של סוף הקיץ
רוח קרירה עוטפת אותך
את מתחננת במבטך למעיל מחמם
מעבר לאופק
אני נותר עירום כולי
הותרת אותי בלי נשמה
הותרת אותי בלי הגנה
קר לי
עצוב לי
ואני שונא את האופק...
האופק האומלל שגנב ממני את אהבתי היחידה
ארור תהיה,
מעבר לאופק
אורור תהיה- אתה עלוב
גזלת ממני את האהבה היחידה
שהייתה יכולה להיות מושלמת...
לולא הרגת אותה. |
|
|
הלכתי לכיכר
רבין, איפה
שרצחו את רבין,
עמדתי בנקודה
שרבין עמד בה
פעם אחרונה,
עברה בחורה עם
כלב, בדיוק
כשחשבתי כמה חבל
שלאה כבר לא
בחיים, זה גרם
לי לזיקפה.
שאלתי היא:
האם אני
נקרופיל?
זאופיל?
או סתם
נוסטלגי?
יוסי עמוס חזה,
בשאלה ליגאל
עמיר או לאחותו
הדס עמיר, תלוי
את מי שואלים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.