יאיר אשל / עכשיו, אני יודע שירה |
התקשיתי לגעת בדף.
הייתי מביט בדף. מלטף את המילים,
בלי לדעת אותן.
ממש כמו שליטפתי את הדף, בלי לדעת
כי הדף אינו המשורר,
הייתי צריך לחזור. לכתוב את המילים,
עד שנכתבו בגופי.
ממש כמו להיות איתו בגוף, עתה ידעתי,
כי הגוף אינו הדף.
הסרתי את המילים. כתבתי את גופי.
ועכשיו, אני יודע שירה.
מוקדש לענבל...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|