בני בן יהודה / כל פעם שאת הולכת |
עובר במוחי על מה שהיה. מנסה למצוא נחמה.
וכשאת חוזרת, לבי הולם, אני מתבלבל, מתחלק.
אני מתמלא תקווה... חולפת.
כי שוב המשכת בלעדיי.
ושוב שקוע במחשבות לא סדירות, מחפש יציאה.
שקט, שתיקה מחרישה ובלתי נסבלת.
ריק, מכלה וגומר אותי. כל פעם עוד קצת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|