למה בעצם אתה לא רוצה לראות אותי יותר את הדובי שואלת
הוא מביט בי בעיניי פלסטיק קרות עם מבט עצוב ולא מגיב
כשהלכת לא אמרתי מילה הבכי חנק לא ידעת כמה זה באמת העציב
חיבוק חם יותר לא אקבל דמעותיי עכשיו מכבות את הנרות שהדלקת
עלי ורדים שפיזרת על המיטה בהתעלסות הראשונה עכשיו מכסים את
ליבי המת
הלב שממנו לעולם לא נפרדת הלב שמעולם לא עזבת

החדר כל-כך אפל בלי נוכחותך אני מפחדת
הקירות סוגרים עליי אני מהלחץ נחנקת
איך התפתחתי בזרועותיך איך הפכתי לאישה
ידעתי שרק איתך תמיד אהיה בטוחה

זורקת את כל החיים למזוודה
עולה על המטוס הראשון שייקח אותי רחוק ממך
את כל הזיכרונות השמדתי כמו מדורה בל"ג בעומר
הדובי מביט בי אשאר איתך תמיד לי הוא אומר
אך אני יודעת שעליך לעולם לא אתגבר