ארבל הכרמלי / אחרי שנאנסה |
ראיתיה משוטטת בחלל בעיניה הבוהות
מחפשת לשתות גיל של חלומות
מהפלא שאין באין;
אולי יבוא אליה ודמעות ייבש.
כאן, אלי-ארץ כבר גווע האישון
כאשר תומתה חוללה עד תום,
ונותרה היפיפייה מאז
בשלכת עד.
28/07/04 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|