רן רנסקי / ננסי ליל |
ורואה אנשים קטני קומה.
אשר להם,
זקן גולש על מותניהם.
ובידיהם כלי עבודה,
לחטוב עצים ביער.
ובתיהם קטנים מסודרים,
אשר מלבינים בניקיונם.
וגגותיהם האדומים,
בולטים לעין כול.
וברדת הליל הם יוצאים,
עליזים ושמחים ליער האפל.
ובידיהם פנסים להאיר החשיכה,
והם עובדים בחריצות עד אור הבוקר.
ולאחר יום מפרך מייגע,
יגיעו לבתיהם הקטן.
לישון במיטתם,
את שנת הישרים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|