אהבה, מה היא בעצם?
האם היא רק אשליה או תקווה מדומה?
האם ניתן להרגיש אותה?
ואם כן,כיצד מזהים אותה?
אהבה היא חלום, אהבה היא שלום, אהבה היא רגש שמנצח הכל, שגורם
לרוץ ולקפוץ כמו משוגעים ולנצל כל רגע בחיים, אהבה היא שלווה,
אהבה היא שקט, אהבה היא דבר כזה שבא לך באופן לא צפוי ומציף
אותך, את כל כולך, שנותן לך חיוך, שגורם לך להתהלך ברחוב כמו
על אויר, אהבה היא אופוריה, יש לה סגולות ריפוי, כוחות חיזוק,
אהבה היא תרופה, לבדידות, אהבה היא לקום בבוקר בשמחה ולתהות מה
טומן בחובו היום, אהבה היא חיוך סמוי כשנזכרים פתאום באותו
אהוב יקר, אהבה היא מתנה, מתנה יקרה, אהבה היא פרפרים בבטן,
התכווצויות מרוב התרגשות, רשות לעשות דברי שטות, אהבה היא
ניצוץ בעיניים, אהבה היא לראות כוכבים, אהבה היא כוח, שלא נותן
מנוח.
אהבה היא אינה דבר מדומה, היא המציאות שלנו, גם אם חבויה עמוק
בליבנו, ולעיתים אותה מנסים אנו להסתיר, היא שם...
מחכה להתפרץ, לגרום לרגש כזה מפוצץ, לערגה שבציפייה, לשמחה
שבפגישה, לשלווה הפנימית כשעינייך יפגשו את האחד, זה שאין
כמותו אף אחד, שירים אותך לשמיים וייתן לך לגעת בכל כוכב
וכוכב, לזה שעליו את חושבת, בדיוק עכשיו, לחזון להיות מאושרת,
להרגיש מיוחדת ולא כמו כל אחת אחרת, לתת לעצמך להתפרק ולהתנהג
בטבעיות, לצחוק עד כאב בטן סתם מאיזו שטות.
אך מה קורה כשהאהבה היא חד צדדית?
והאהוב הולך, נעלם עם ערפל הבוקר ואפילו לא מביט לאחור, שעם
הזמן את מבינה שהוא לא יחזור....
כל הכוח שהיה, נעלם בתהייה, כל האושר נהפך לאכזבה, כל השמחה
נהפכת לכאב, כל החלומות לדמעות בלתי פוסקות, כל הכוח לחולשה,
כל התקווה לאשליה.
אז האם אני נגד האהבה?
לא!!
אהבה היא קסם שאין כמותו, ובעולמנו שלנו אנו חיים רק פעם אחת
ויחידה, ויש לנו רק הזדמנות אחת לפתור את החידה, אז אסור לשקוע
בעצב וצריך להמשיך, צריך לתת לעצמך הזדמנות וצריך לחייך.
צריך לאהוב, צריך לשמוח, אסור לוותר ולהתייאש, חייבים ללכת
בדרך, גם אם נמצא שם עוד מוקש.
ואהבה, גם אם חד צדדית, לא נעלמת מעינה, ואצלי לפחות, עברו
שלושה חודשים ויומיים מאז נעלם מחיי האחד, ההוא עם הכוח
המיוחד, שהצליח להבין אותי גם כשלא דיברתי, ולתת מענה לכל מה
שלא ידעתי.
ואני אוהבת אותו, יותר מכל דבר אחר, ומודעת לזה שהוא לא יחזור
וששום דבר לא יעזור, ושנשאר לי עליו רק לחלום, ושלא כל החלומות
מתגשמים.
אבל כאמור, האהבה היא כוח כל כך חזק, שאי אפשר להתנתק ממנו
סתם, זה לא איזה משחק.
וזה לא נותן מנוח, וכיף להיזכר, ואסור להדחיק, וצריך להחזיק
מעמד, ולהיות חזקים, ולזכור בחיים את הדברים הטובים, וכבר
סלחתי לו על שמוטט את כל עולמי, כי יש לי רק משאלה אחת, שישוב
ויהיה עמי.