רואיל יבהז / עירנותי כבושה דייה |
הרים כבושים מצווים.
הנה מולדת.
שנים שחולפות
ואני עודני מכאן.
רוצה לומר עייפתי
בעצלתיים לשים ראשי.
אך כר מולדתי
עייף גם הוא
ולא נותן מרגוע.
איני מסור לאדמתי,
מוכן למסרה,
או לנסרה אם צריך.
עירנותי כבושה דייה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|