כי בבועותי אני היני מי שאני,
ללא פחדים, וללא צער.
כי בבועותי אני אוכל לעמוד בגאווה קדימה ,
ולהראות את תוכני.
כי בבעותי שם היני,
מי שתמיד עיני רואות אותי,
את האמת המוחלטת לגבי עצמי, ללא מילים חסרי כל משמעות ללא,, כל
שטות ללא פירוש,
בבועותי אני היני מי שהיני אני.

כי בבועותי לא אפחד לעמוד מולך  ולהראות את האמת עירומה,
את העומד מאחוריי,
ואת העומד בי,
ואת אשר ליבי מחזיק בחיקי,
את רגשותיי הנרקבים בתוכי כי לא מוצאים את מקומם,
לא מוצאים תשובה ראויה לדבריהם הנאמרים בפי.

כי בבועותי אעמוד מול כולכם,
ואצפה בכם באהבה,
כי בובעותי אוכל להרגיש אולי אולי שוב תקווה,
אולי אוכל להוריד עד חבל התליה מצווארי,
ואוכל לחיות שוב בימים.
אולי לא אדאג עוד לעד כי אחיה כבמעין בועה.

אך בועותי הינה לא אני,
ואני לא  חי בבועותי וגם לא אוכל,
ועל כך חלומות נגוזו,
וימים נשברו ברוח שבורה,
אני היני מיש אני,
רגשותיי יוסתרו ,
והאמת תוסתר שוב עד אשר שוב תפלח את שבריי
ותחשוף את עצמי לאמיתה של האמת.